Facing with your Back to the Aron Kodesh

 

Question:

I have been trying not to show my back to the Aron haKodesh the whole time while in the shule, even while moving from one part of the room to the other.

I’m kind of new in the community and there are people who walk out of the room with their face to the Aron and back to the door. I had someone tell me it’s unnecessary. Do I need to stop this chumra? Or is this one of those things where I shouldn’t listen to people laughing about the situation?

 

Answer:

It is not halachically required but it’s appropriate to be stringent. This stringency only applies if your back is directly facing the Aron. It also only applies when leaving the shul, not when moving within the shul. If one wishes to be stringent even when moving around, it should only be done when directly in the line of the Aron and only within 4 Amos of it.

Regardless, you certainly shouldn’t do something which stands out and appears strange.

 

Sources:

ראה מג״א סוסי׳ קלב. ובמקורו בראשית חכמה שער היראה טו: ראוי ליזהר. ולא נקט איסורא. וכ״מ במג״א קנ, ו שבאופן הראשון כתב שגנאי הוא. וכן העתיק במשנ״ב שם עד. אבל בלבוש שם מוכח שגם בטעם הראשון נקט איסורא. ואולי לא ס״ל למג״א הכי והשמיטו בכוונה. וראה שו״ת קרן לדוד לו. וראה או״ש על הש״ס לירושלמי ברכות ז, ב דנקט שאין חיוב בביהכ״נ.

וזהו נוסף לשאר ההיתרים שהס״ת ברשות אחרת וגבוה עשרה וכו׳. וראה גם אצלנו בהלכה יומית אות שצב.

וראה שו״ת משפטי עוזיאל א או״ח ג בטעם שאין נזהרים בזה.

כשמצדד מעט – מפורש שאינו אסור.

רק כשיוצא – כתלמיד הנפטר מרבו כביומא נג, א, וברמב״ם ת״ת ה, ו, וכבמג״א שם. וכן בשעת העבודה גופא במקדש לא עשו כן כפשוט, וכמפורש בל׳ הרמב״ם ביהב״ח ז, ד. (וראה שם עבודת יו״כ ד, א). וראה משנ״ב שם יח. וכ״כ גם יריעות שלמה ביהב״ח שם. וראה ס׳ זכרון שירת מרים ע׳ ערב שכ״כ הגר״ש דבליצקי מד״ע. וכ״כ בברכת יהודא שפירא סי׳ קמג. וכן גם ביורד מן התיבה (מג״א שם) וירידה מהדוכן (מג״א קכח, כה), יש להקפיד ולא בשאר הזמנים. ועפ״ז י״ל במש״כ בס״ח דלקמן כשפותח הארון, שאז כזמן יציאתו וירידה מן התיבה דמיא. וכ״ה בפתה״ד ג, רפב, א לענין פתיחת הארון, שהוא כדרך הכהן שהשלים העבודה ונסתלק לו. וכן מוכח גם ממה שנז׳ דין מיוחד בתפלה שלא להתפלל לפני רבו – טושו״ע יו״ד רמב, טז, ומוכח דאל״ה ליכא איסורא. וכן מצינו שם שחוץ לד״א הותר להתפלל לפני רבו. וי״ל דאדרבה כיון שהוא רק בזמן שנפרד מרבו, לא יעשה כן בהליכתו בביהכ״נ שנראה כאילו גמר עבודתו ואין בדעתו לחזור. ועוד שמעכב הליכתו בשעת המצוה.

אבל בבמדב״ר ה, ח, שהובא בר״ח שם, שבני קהת היו מהלכים כך בקביעות. וטובא יש לחלק. וג״ז לאו דוקא שהוא מדינא רק שנהגו חסידות יתירה. ול׳ המדרש שהיו מעולים מכל הלוים. והיינו שאינו מדינא. אבל הובא ברמב״ם כהמ״ק ב, יג. וראה משביר ברכה כהן ע׳ קכב ואילך. ועוד שי״א שרק במקום היציאה יש להקפיד מביהכ״נ ולא לפנ״ז – כ״מ בשו״ת מהרש״ל סד. ולאידך בא״ר קלב, ו, שהולך כך רק עד שירחיק ממנו. כן מצינו בס״ח מהדורת פארמא תס, ושם תפח, שכתב להקפיד בעת פתיחת הארון, ושבריחוק ד״א מן הארון מותר. וכ״מ במג״א תרס, א ובמשנ״ב שם ג שרק בהתחלת הילוכו מקפיד בכך. ולכאו׳ היינו הך, שעיקר הענין שיהא דרך כבוד. ותו לא.

שלא יהא מיחזי כיוהרא – ראה בנדו״ד חסל״א קלב, כה. וראה דרכי נועם להרב שמואל בר׳ אליעזר מקלווריע, קעניגסברג, תקכ״ד לב, ב: ויש אנשים מראים עצמם לאנשי מעשה וכו׳ וילכו אחרונית ממקומם עד הפתח בפני כל קהל עם ועדה וכו׳ ומ״ש המג״א וכו׳ לא אמר אלא יצדד וכו׳ או אפשר שכוונתו שלא בפני רבים.

 

 

#21358