Is it permissible to pay for non-Jewish workers to eat Treif in a Jewish-owned Halal store?



It’s allowed. This applies only if the food never enters your ownership and you do not touch the food, rather you are just paying them for it. The payment can be made in either of the following methods:

  1. You could tell them “Here’s money and buy yourself food”, as long as you don’t specify what the food is.
  2. You can tell the storekeeper give them food and I will pay you.

However, you may not give money to the storekeeper in advance so they should be able to buy there.
If the items you’re buying do not contain food which is assur b’hana’ah (forbidden to benefit from), such as beef, lamb, or goat meat and dairy mixed together while hot, for instance a beef hamburger with cheese, or pizza with pepperoni, you may even give money to the storekeeper in advance.

Some allow in this case – where it’s not assur b’hana’ah – even buying the food outright if it’s to feed your workers, but not to give as a gift (unless it’s food which only forbidden rabbinically). It’s advisable to be stringent not to buy forbidden food to feed workers, even if it’s not assur b’hana’ah, unless it’s food which only forbidden rabbinically.

See here about gifting a goy something not kosher, which is slightly different and more stringent.

May I send non-kosher food as a gift to a non-Jewish client?



לקנות דבר שאסור מה״ת להאכיל לפועליו מדין איסור סחורה – לרמ״א סי’ קיז, א אסור וכן לט״ז שם סק”ב. אבל לש״ך שם סק”ג מותר. ובחכמ״א סט, א וערוה״ש קיז, יט ועוד הכריעו כש״ך. וראה בדע״ת ס, ז, שכן מפורש להדיא באו״ז. ובפר״ח קיז, ג ר״ל דהרמ״א לא מיירי בקונה מן השוק, יעו״ש. וראה בשו״ת מהר״ם שיק יו״ד קלו שיר״ש יחמיר לעצמו כרמ״א.

גם בדבר האסור בסחורה – אם אומר צא ואכול ואני פורע הותר ביו״ד קלב, ד, ואף שהוא בסתם יינם שאסור בהנאה. וכ״פ אדה״ז תנ, כא, אפילו לענין חמץ כדעה הב׳ בשו״ע שם. אלא שכתב שם סעיף כג מחמת חומרות חמץ להחמיר. וראה א״ר שם יב, שי״ל שרק בעבדו אסור ולא בפועלים.

בכל אופן – מותר לומר הילך דינר ואכול כל שלא אמר קנה חמץ, או לומר לחנווני תן לו חמץ ואני אפרע לך. אבל הקדים לו דינר אסור בדברים האסורים בהנאה. ובש״ך יו״ד קלב, לא, החמיר בהקדים לו דינר כדעת הטור בכל גווני גם כשנתן לו להוציאו. ורק בסתם יינם בזה״ז היקל.

[ופשוט, שאינו דומה כלל לדין המבואר בשוע”ר סימן שז סעיף לה, שכה סעיף ג, תנ סעיף כ, ששם יש איסור מצד עצמו, או לבשל בשבת או לקנות חמץ, וכשאומר לו לקנות בשלו, נראה כשלוחו, משא”כ כאן שאין איסור רק לעשות בו סחורה או איסור הנאה. ודלא כמי שטעה בזה].

לא יטפל בזה ישירות – שלא יבוא לאוכלו, וכבש״ך יו״ד יז, ב. ט״ז שם א. וראה גם שו״ת חת״ס יו״ד קה. שם קח. אג״מ חו״מ א, ד.