« go back

האם מותר לקרוא בתורה בשני וחמישי אחר הצהריים שלא במסגרת תפילת שחרית?

 

שאלה:

האם מותר לקרוא בתורה בשני וחמישי אחר הצהריים שלא במסגרת תפילת שחרית? האם אפשר לכתחילה או שזה רק בדיעבד ובתנאים מסויימים?

במקרה שלי מדובר על נער בר מצווה שאינו שומר מצוות לע”ע, אך חלק גדול מבני משפחתו שומרים מצוות ובאים אלי בטענה שאין היתר לעשות קריאת התורה לכתחילה שלא בשחרית, בעוד שרוב האנשים מתפללים שחרית כל יום.

להעיר, שאין פה בעיה של חילול שבת כי בכל מקרה המשפחה החליטה לא לעשות את העלייה בשבת.

 

מענה:

אפשר לקרוא במנחה כשלא שייך בשחרית או בשעת הדחק. בנוגע לבר מצוה כבמציאות שמתאר, על רב המקום להחליט באיזה אופן יוכשר. למותר להדגיש, שעדיף לסדר קריאת התורה בימי חול במנחה, בכדי למנוע חילול שבת רח״ל מעריכת בר מצוה בשבת.

 

מקורות:

האריכו בזה בפוסקים. ורוב הפוסקים התירו באקראי עכ״פ. ולכמה דעות, כל היום זמנו והוא רק משום זריזין מקדימין או שלא  לבטל התמיד, או דלא ליפוק מינה חורבא. ויש לחלק ג״כ בין חול לשבת, שבשבת התקנה שתהא בשחרית דוקא, משא״כ בב׳ וה׳. והכי איכא לפרושי גם בד׳ המשנ״ב קלה, א. ולהעיר גם, שבכמה גירסאות ברמב״ם תפלה ריש פי״ב ליתא לתיבת שחרית – ראה כס״מ שם. ולפענ״ד ילה״ע מדוגמתו ברמב״ם ביאהמ״ק ה, א שכתב שחרית, ולאו דוקא הוא והכוונה לקדש ידו״ר בכל פעם קודם שנכנס לעבודה – ראה סהמ״צ ע׳ כד. (וכ״ה בכ״מ עד״ז – להעיר מרמב״ם ברכות ו, יז. שבת כג, כא. שביתת יו״ט ה, יח. סוכה ו, יא. תרומות ה, י. מחוסרי כפרה א, ב. טו״א ו, ו.  גזילה יא, טו. שכירות יג, ו. ועוד כיו״ב). וראה בארוכה בשו״ת ציץ אליעזר יג, כז. ושם האריך להקל בכמה אנפי שקשה שיבואו בשחרית, כגון באנשי צבא או בסוחרים הטרודים.

בנוגע לבר מצוה – ראה שו״ת באהלה של תורה ה, יט. ותלוי בתנאי המקום והזמן. והכל לפי ראות עיני המורה.

 

 

#17837