Are there any halachic concerns with using a “crock pot plastic bag”?
Question:
I want to use a “crock pot plastic bag” to line the pot to prevent it from getting dirty – are there any halachic concerns with using these plastic bags?
(I also have a thin layer of foil around the heating element (under the actual pot) used as a blech).
Answer:
Using a crockpot liner poses an issue of Hatmana. However, there won’t be an issue if there is a noticeable space between the majority of the bag and the pot’s walls. This can be achieved by either using a smaller bag that doesn’t touch the sides of the pot or not folding over the bag on two or more sides. Additionally, if using water, one must ensure that most of the bag is not immersed in the water.
Sources:
בהקדם, שבהשקפה ראשונה צריכים לדון על השקית אם יש בו דין הטמנה וכן נקטו כמה מפוסקי זמנינו.
ועפ״ז, הנה יש שכתבו ע”פ דברי אדה”ז במהדו”ב סי’ שנ”ט להתיר הטמנה בכלי שקוף. (הערות וביאורים – כולל אברכים צ”צ הל’ הטמנה ע׳ רכח בהערה 254, אז תשכיל חלק א’ עמ’ ק”ו, קובץ שבת מאהבה עמ’ מ”ב), אם כי לא כתבו באופן החלטי. והארכנו בזה כאן:
ולתועלת הקוראים, נעתיק כאן השייך לעניננו: ומאידך יש שמחלקים בין אוכל לכלי שקוף מכמה טעמים או משום שבמים אין כאן דבר המפסיק, משא”כ בכלי אפילו אם הוא שקוף, או שהמים הולכים ומתקררים משא”כ בכלי (ראה קובץ בית אהרן וישראל גליון קל”ט עמ’ קל”ח, עיי”ש שהזכיר בקבוק תינוק כדוגמת הטמנה בדבר שקוף, וכן ראה בסדר יעקב עמ’ שמ”ג שמסתפק בדומה לסברא זו), וע’ גם בראש השרביט (עמ’ תל”ד) שהעלה בצ”ע. ובשבת כהלכה שם מציין כמה פעמים לספר מתנה טובה סי’ ג’ אות ה’ שדן ע”פ דברי אדה”ז אלו במהדו”ב אם יש היתר להטמין בניילון שקוף שנראה התבשיל מתוכו, אבל אין הספר תח”י. ועכ”פ בנוגע לבקבוק תינוק לא מצינו שנהגו להקל מטעם שהוא שקוף (ראה שבת כהלכה יא, לט שלא הזכיר להקל משום כך. ואולי מיירי כשאינו שקוף), וא”כ ה”נ ל”ש.
ויש שכתבו בפשיטות שהיות שהשק משתמש רק כדי שלא יתלכלך הקדרה אינו בגדר הטמנה,וע״ד כיסוי קדירה לכסות מעפרורית וכו׳ – ראה בשו״ע אדה״ז סרנ״ז ס״ד. אמנם, מהדין של סילון בתוך חמי טבריא שהוא בגדר הטמנה, אף שהטעם הוא בכדי שלא יתערבו המים בחמי טבריא, מוכח להדיא שאפילו אם הוא לשם פעולה אחרת שמה הטמנה. ויש שכתבו לחלק בכמה אופנים, ומהם שבקדירה הכל דבר אחד, כמו באוכל באוכל שאינו בגדר הטמנה. (ואכ״מ. ודנו בדבר בנוגע קוגל בנייר כסף שבחמין לשבת, וה״ר מקו״א סרנ״ח). ולאידך, יש שכתבו שיש להחמיר במוסיף הבל, או כשהוא דרך הטמנה ממש. ולאידך, יש שר״ל שבנדוננו אי״ז בדרך הטמנה.וכיו״ב בסברות וחילוקים שונים דקה מן הדקה.
אבל נראה לפע”ד שנקטו הטפל ובירכו עליו מחמת חביבותו. ובאמת פשוט דאדרבה, הההטמנה אינה השקית אלא הקדירה, שהשקית הוא הכלי ראשון, ובמקום קדרה עומד, ולא חל בו דין הטמנה, כבכל קדרה, שאין בזה גדר הטמנה (ואכ״מ), ועכשיו מטמין השקית בקדירה בכדי לחממו ולהוסיף הבל. וכן הוא בכל הטמנה שהאוכל נמצא בהכלי וכשמטמינים הכלי בדבר אחר יש בו דין הטמנה. וכן ברור מדין קדרה בתוך תנור צר – ראה שוע”ר סי’ רנג ס”י – שהוא הוא ממש נידו”ד, ושם שהתנור אינו בגדר הטמנה כיון שיש אויר קצת מפסיק ביניהם, אף שהקדרה צמודה לאוכל ממש. (ואפילו את״ל שאין הכרח משם לומר שהכלי הראשון הקרוב אל האוכל במקום קדרה קאי, ונפרש שם ובדוחק גדול, שגדר הטמנה הוא רק כשיש ב׳ עטיפות ושניהם צמודים לאוכל, עכ״פ מצאנו היתר ברור לעניננו, כשא׳ מהם אינו צמוד).
ואם כן, פשוט שאינו נוגע באיזה כלי האוכל קיים, האם הוא בכלי שקוף או בכלי העשוי להגן על הקדרה, שכל זה הוא רק בנוגע לדבר המטמין ואינו שייך בנדו”ד.
[ועפ”ז יוצא תירוץ פשוט על הקושיא מדין סילון בתוך חמי טבריא שהוא בגדר הטמנה על הסוברים שכל שעשוי להגן על הקדרה אינו בגדר הטמנה. וק”ל].
והנה, מצינו למיסבר סברא, דל״ד למש״כ בט״ז רנח, א, דהתם מיירי במטמין כלי של מים צוננין בכלי מלא מים חמין, שהחמים שבכלי הגדול גורמים חמימות לכלי של מים צוננין שבתוכו, ודומה למעשה דאנשי טבריא שהמים שבסילון נתחממו ע”י אמת המים. אבל בנדו״ד שהקדרה מונחת ע”ג כירה, והחמימות באה מהכירה לאוכלים שבשקית כמו שבאה לקדרה, נמצא שאין לו צורך כלל להטמנה בתוך הקדרה, דדל קדרה מהכא עדיין תגיע חמימות לאוכל שבשקית.
אבל אנן נעני בתרה, שאפילו אם אין תועלת בההטמנה, בפועל יש כאן הטמנה. וע״ד שכתבו כמה פוסקים לאסור בנוגע לקוגל הנ״ל. ואפי׳ את”ל שצריך להיות תועלת בההטמנה, הנה אם הי’ חלל ריק בלי מים לא הי’ מתחמם כ״כ כמו עם המים. ויש תועלת בההטמנה, שהקדרה מוסיפה חמימות בהשקית].
ושו״מ כעי״ז ממש בפנינת השבת הטמנה פ״ל במקור הפנינים הע׳ יט בשם בעל מחזה אליהו. ולפענ״ד, הדבר א״צ לפנים. ועוד האריך שם בהרחב פנינים הע׳ ד, בענין הקס״ד להתיר לפי שהוא בגדר הטמנה לשם בישול ולא לשם הטמנה, קחנו משם.
ולכן צריך שתהי’ הפסק אויר בין רוב כותלי השקית ובין כותלי הקדירה וכמ”ש בפנים, וכפסק רבינו במהדו”ב הנ”ל ובשו”ע בדין תנור צר. ובאינו נוגע בצדי הקדרה אין כאן הטמנה כלל. ובס׳ הנ״ל כתב להתיר בפי׳ מגולה. אבל אנן בתר דברי אדה״ז במהדו״ב גרירין שבמוסיף הבל ג״ז בגדר הטמנה.
#17826
