לנטילת מים אחרונים, אפשר לגעת עם האצבעות בקצת מים או משקה שנשפך על השלחן, וזה מספיק? והאם יש ענין להדר ולעשות ע”י כלי?
אפשרי לעשות כן, אם נזחל מהשולחן באופן שתהא בדרך שפיכה.
למעשה אין צריך כלי. ולא מצינו שיהדרו בזה.
מקורות:
שלא לשכשך בתוך הכלי – יש״ש חולין ח, יא. מג״א קפא, א. אדה״ז שם ה במוסגר (וראה חקרי הלכות פיקארסקי ח – טז, א בטעם שהקיפו במוסגר). וכתב בטעמא דמילתא שצ״ל בדרך שפיכה בכדי שתרד הזוהמא. וכ״מ ביש״ש שם. וראה הגהות לבו״ש למג״א. פמ״ג שם. מחה״ש. ועוד. ודלא כשלחן הטהור שם ג. ואולי גם בדבריו יל״פ כנ״ל. וראה כה״ח ט ע״ד הסוד. וגם מדבריו מוכח שהעיקר דרך שפיכה ולא נטילה מהכלי.
והנה, להלכה א״צ כלי – שו״ת תמים דעים להראב״ד סו. תשו׳ ופסקים לראב״ד כג. אר״ח נט״י לא, וכלבו נט״י (כג) מא. וכ״ה בשם הראב״ד בריטב״א חולין קה, ב. וכ״כ בתורת הבית להרשב״א בית ו, ה. וכ״פ במאירי סוף ברכות קונט׳ בית יד שער יד. הבתים נט״י ה, ה. צרור החיים ב, י. השלחן ג הל׳ סעודה שער א. ריי״ו טז, ו. שלחן של ארבע לרבינו בחיי א. ועוד. וכ״כ בלבוש קפא, ב. א״ר ג. סידור עמודי שמים ליעב״ץ במקומו. משנ״ב קפא, כא ובשעה״צ שם לא. (והוב״ד בהערות עה״ג לשו״ע אדה״ז שנדפסו ביגדי״ת שנה א חו׳ ז ע׳ עד). ערוה״ש שם ח. כה״ח י. ועוד. ומצינו בכ״מ בראשונים שאין מים אחרונים באים אלא לנקיות.
ולהעיר שמש״כ ביש״ש חולין כל הבשר י, שאין ליטול מתוך הכלי – אינו שייך לכאן, דמיירי בשכשוך בכלי ולא בדרך שפיכה, וכנ״ל. ובאמת, כן מוכח מכל הפוסקים שכתבו בהאי ענינא דלא מהני שכשוך מחמת הזוהמא – שא״צ נטילה בכלי. וכש״כ להחולקים דשכשוך מהני – ראה א״ר שם ט. אלא שי״א שדרך שכשוך ג״ז כנטילה מכלי ומועיל לנט״י במים ראשונים. ועכ״פ, ודאי יועיל למים אחרונים, זולת הטעם מחמת הזוהמא. וראה פקודת אלעזר קפא, ב.
[ובפרט, למ״ד דמהני אפי׳ בכל מידי דמנקי – רבינו מנוח ברכות ו, ב בשם רה״ג. (אבל ראה בהערת המהדיר לס׳ המנוה שם שד״ז אינו מד׳ רה״ג). וכן הבין ביש״ש בדעת אר״ח. וכ״ה במנחת יעקב עו, טו בדעת הרמ״א או״ח קעג, ג. ואכ״מ. וראה בכה״ח קפא, ז, שבדאא״פ יעשה כן עכ״פ. אבל ביש״ש שם ס״ל דלא מהני. וכ״כ במנ״י שם. ולכאו׳ מוכח כן גם מד׳ המנהיג סעודה ח, שבדלית לי׳ שיעור מים לראשונים ואחרונים יניח המים לאחרונים וינקה במידי דמנקי לראשונים. וכ״מ גם בשאר הראשונים שכתבו באו״א (להקדים ראשונים או לאכול במפה או לבטל סעודה האחרת אחרי שכבר נתחייב באחרונים – ראה מאירי חולין קה, א. תמים דעים לראב״ד סו ובתשובות ופסקים שלו כג (ע׳ פא). ובשמו – באר״ח נט״י לא ובכלבו נט״י ד״ה ראשונים טעונין (ע׳ תקמד במהדו״ח). וראה ב״י או״ח קנח בתחילתו. מג״א קפא, א. א״ר שםא. ברכ״י שם א. תורת חיים סופר שם). ולכו״ע צריך שיהא באופן שהזוהמא יורדת].
ולהעיר שבכ״מ מצינו שכתבו שצריכים כלי, והכוונה היא ליטול לתוך כלי דוקא ולא ע״ג קרקע, וכדמוכח מדבריהם,ואין רצונם לומר שיש ליטול מתוך כלי. ובחלקם איכא לפרושי הכי והכי. ותלוי בקישור הדברים. והמלקטים לפעמים בלבלו ועירבבו. וראה פלא יועץ ערך נט״י. וגם בדבריו יל״פ שמש״כ שיהא לו כלי מוכן ליטול אינו משום דדינא הכי, אלא כדי שיהי׳ לו בניקל ליטול גם בחנותו ובדרך, עיי״ש.
ולכאו׳ כ״ה ודאי להסוברים שצ״ל נטילה ברביעית ועד קשרי אצבעותיו. וראה שו״ת תשוה״נ א, קעג. ולהעיר שיש שהידרו להשתמש בכלי המחזיק רביעית אף שנטלו רק מעט. וביארו כן בדעת הסוברים דצריך ליטול ברביעית. וראה שלחן הטהור קפא, א. וכ״כ במע״ר פד ליטול דוקא בתוך כלי. אבל גם בזה יל״פ על הכלי התחתון.
וראה שו״ת רבבות אפרים ח, תלז, שהעולם מחמירים להשתמש בכלי. ולא ראיתי נוהגין כן.
וראה אול״צ ב, יג, א, שאף שלדינא א״צ, טוב ליטול בכלי שכ״ה לפי הזהר. איברא, שלא הביא שום מקור לזה, ולא מצאנו שום גילוי לזה מדברי הזהר. ומה שהביא שם א, ה מד׳ הזהר וישב קפד, ב, שהובא בב״י או״ח ד ד״ה וכן כתוב בספר, מיירי בנטילה שחרית ואין שום רמז לענין מים אחרונים. ואדרבה, מקום לומר שלדעת הזהר שמים אחרונים א״צ ברכה מחמת ״דהא ברכה לאו איהי בהדי סיטרא״ (זח״ב קנד, ב . וראה טעם אחר בזו״ח פו, ד). הה״נ מה״ט שא״צ כלי. ויתירה מזו, שממש״כ בזו״ח שם שאינו מברך על רחיצת ידים, משמע שמעיקרא לא קס״ד לברך בל׳ נטילה, לפי שאינה מדין נטילה, ובפשטות הטעם לפי שא״צ כלי כמ״״ש בראב״ד שם ובראשונים הנ״ל בטעם הברכה על רחיצת ידים לדעתם. ועוד זאת, פוסקים שד׳ הזהר והמקובלים שגורים תמיד על פיהם כבא״ח וכה״ח ודוגמתם, לא הובא כלל.
אמנם בשו״ת מנח״א ג, נד הביא מסידור האריז״ל לר׳ קאפיל שהכלי שנוטלים ממנו יהי׳ שלם. ואף שמכאן ראי׳ לכאו׳ שלדעתו צ״ל נטילה מכלי, גם בזה לא מצאתי הכרח גמור, ור״ל שכשנוטל מכלי יהא שלם דוקא.
#17357
