Correct Nusach in Benching: על הגוים or על גלות?

 

Question:

Is there a source for us saying עול הגוים instead of עול גלות in bentching?

Is it something everyone should do? If yes, is there a reason that it doesn’t say it like that in the siddur?

 

Answer:

There is a letter of the Rebbe stating that the correct wording is “Ol Hagoyim”. And indeed that is what should be said.

Nonetheless, in the Alter Rebbe’s Siddur, in most prints, it said “Ol Galus” and the nusach in our siddurim follow the same nusach and it was not changed.

 

Sources:

ראה מענה אור לכ׳ מרחשון תשמ״ח להרב ברוך ע״ה נאה (במענה לשאלתו, נדפסה בפרדס חב״ד גל׳ טז ע׳ 25) – נדפס מאז בלוח כולל חב״ד (משנת תשמ״ט ואילך) במנהגי ליל ר״ה, ובשלחן מנחם ח”א סי’ קכ – ע׳ שלג, ובליקוט מענות קודש תשמ״ח ע׳ 22: גם דעתי כן הוא. וראה לרקע הדברים לקט ופרט בלוי ח״ד אות רפ.

וכ״ה גם בכת״י – לא נודע למי – שעה״ג בסידור רוסטוב הכרוך ביחד עם חומש מקראות גדולות הוצאת חורב תרפ״ח שהשתמש בו כ״ק אד״ש לברכת המזון בביתו – צילומו בבית משיח גל׳ 470 ע׳ 25. ובקובץ מנהגי מלך תשנ״ו ע׳ 38 שכן מנהג כ״ק אד״ש. ולא נודע מקורו.

ומקובל שהשינוי הוא מיראת הצנזורה. ובכמה סידורים כתבו ״עולנו״ מה״ט. וראה הערת המו״ל באוה״ת סידור ע׳ ס (לענין הנוסח בברכת אהבת עולם. וראה גם הגהות לסידור רבינו הזקן (תשס״ז) ע׳ ו. שם ע׳ לח. ע׳ לט). ויש נוסחאות ישנות שנרשם בה: ישבור עול הכותים. ובאיזהו מקומן ראיתי הנוסחא: עול גלות הגוים. ולהעיר שיש שנהגו לומר שניהם הן בברכות ק״ש והן בברהמ״ז. וראה סדר ברהמ״ז עם פי׳ מהרנ״ש מהורודנא הוצאת תשנ״ח ע׳ לו. וש״נ. וראה גם הנסמן בקובצי הערות דלקמן.

ובכלל, הלשון דשבירת עול הגוים מקורו קדום מאד, ונמצא בסדר ברהמ״ז בצרור החיים לר״ח ב״ר שמואל מטודילה דרך ב, טז. מחז״ו סדר ברהמ״ז בחלק מהכת״י. עץ חיים לר״י חזן מלונדריש הל׳ סעודה. ועוד. וכן בכ״מ – בסידור רע״ג בסדר שני וחמישי. אבודרהם סדר תפלת שחרית בברכת אהבת עולם. מדרש אגדה ח, יא. או״ז לר״ד בן ר״י החסיד בברכות ק״ש. בית אלקים למבי״ט שער היסודות סא. יוסיפון פד. צפע״נ לר״י אלאשקר סוף סדר נזיקין. עבודת הקודש לר״מ אבן גבאי חלק התכלת סט. ועוד. (ולאידך, הלשון עול גלות מצינו גם בכ״מ: תנחומא חוקת כא. במדב״ר ב, יב. שו״ת הרשב״א א, תקמח. ובחלק מהנוסחאות בסליחות לעשרה בטבת המתחלת אדברה וירוח לי: נלאיתי נשוא עול גלות. אלא שלא מצינו מקורות קדומים ביותר לנוסח ותוכן דשבירת עול גלות). והנה באג״ק כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, שנדפס בשוה״ג בס׳ המנהגים ע׳ 22, הנוסח: עול גלות. אלא שבגוף המכתב באג״ק א ע׳ רג אינו כן כלל. והמובא בס׳ המנהגים הוא ע״פ הנדפס בתחילת ס׳ פסקי הסידור, והוא רק העתק תוכן המכתב ולא הנוסח המדוייק.

עוד מצינו העתקה בשם ״קובץ רשימות וסיפורים שנרשמו ע״י תמימים בריגא ובאוטבוצק״. ומפי השמועה, הם דברים שנמסרו מפי כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע לחתנו כ״ק אד״ש. ונראה קצת שהם מסיפורי הרה״ח וכו׳ הר״י ע״ה מתמיד (הורוויץ). ונדפס בכפ״ח גל׳ 1159 במוסף לימים נוראים ע׳ 26. ושם: ונעניתי לו עתה כשבאתי לליטא לומר ושבור עול הגלות לפיכך בברהמ״ז אומרים עול הגלות. והדברים באו שם סתומים וחתומים, והם מפי השמועה בלבד. וגם לוקים קצת בהעדר דיוק, שהרי הנוסח הוא ״עול גלות״ ולא ״הגלות״. וגם סגנון הלשון ״נעניתי לו״ משמע קצת שהוא פשרה והסכמה ולא שכצ״ל מצ״ע. ובכל אופן, כיון שלאו מר בר רב אשי חתים עלה, אין לנו לסמוך על השמועות בכיו״ב. [ולהעיר גם משיחת פורים קטן תשמ״ו בסרט הקלטה קרוב לסוף ההתועדות: אז מ׳גייט ארויס פון שבור עול גלות מעל צוארנו].

ושקו”ט בכ״ז בקובץ הערות הת׳ ואנ״ש כפ״ח גל׳ קכז. קובץ העו”ב אה”ת גליון תתקיא (ע’ 79), תתקיב (ע’ 73) תתקיד (ע’ 86), ותתקכא (ע׳ 87). ואחרי פשטות דברי רבינו הלכנו.

ובטעם העדר השינוי בזה בסידורי חב״ד – ראה בארוכה בזה ובכיו״ב קובץ הנ״ל גל׳ תתקמו ע׳ 74 ואילך.

 

 

#17271