What should I do about Kiddush if I slept through the entire Friday night?



I’ve found myself in this situation several times: I lay down to relax or nap Friday night before davening or Kiddush and wake up when it is already becoming bright outside!

I know that for the day Kiddush, I can make up for last night by adding the second paragraph (Mekadesh haShabbas). However, what do I do in the morning prior to davening?

I know one may drink water (or coffee) on Shabbas morning before davening, prior to making Kiddush (and when needed for kavanah – even eat). Do I make kiddush in the morning before davening in order to eat or drink something, and would this fulfill my post davening Kiddush obligations and I’d go directly to washing for the meal?



Of course, it goes without saying that one should strive to Daven Maariv on time (especially on Shabbos) and make Kiddush and have a Seudah the proper way.

Indeed, the Gemara warns us about saying “I’ll lie down first, catch a quick nap and then go and say Shema and daven”, as this way he’ll end up sleeping the entire night.

כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח”כ אקרא ק”ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה – ברכות ד, ב.

If a person forgot or (intentionally) transgressed and didn’t make Kiddush on Friday night, he may compensate throughout the entire following day.

In such a case, he should recite the Nusach of the day Kiddush (Mizmor Ledavid, Askinu etc., until “…vayekadeshehu”), say “savri maranan” and the Brocha of Hagafen, and then conclude with the paragraph usually said Friday night – “…asher kideshanu…”. The paragraph Vayechulu is not said.

One should have the intention of fulfilling both Kiddush’s (night and day) when saying all this.

One may not eat or drink before making this Kiddush, even if he’s accustomed to do so on Shabbos mornings before Davening.



ראה שו״ת האלך לך שלמה או״ח סי׳ קכא. שנות חיים ח”א ס”ג. ארחות חיים סרפ״ט סק״ו. פסקי תשובה ח״א ספ״ב בהערה. (ומשה״ק על השערי דעה, ראה בשערי דעה דלקמן שהרגיש בעצמו בזה). כה״ח סרפ״ט סקי״ח. שו״ת שביבי אש או״ח ח״ב סמ״ט.

ולכאורה תלוי בטעם ההיתר לשתות לפני התפלה, משום שעדיין לא חלה חובת קידוש עליו, משא״כ כאן שחובת קידוש הלילה עליו, או שבאמת חובת קידוש גם של יום היא גם לפני התפלה, שהחיוב מתחיל בעלוה״ש, אלא שכיון שאסור באכילה אין חובה לקדש לפי שאין קידוש אלא במק״ס – ראה בארוכה אצלנו 6796. ונמצא גם בזה הותר לו לשתות לפני התפלה מה״ט. אלא שי״ל שגם לאופן הראשון, פקעה כבר חובת הלילה, או של״ש תשלומין לפני העיקר. ולאידך לאופן השני, היינו שמשו״ה גופא לא הגיע זמן הקידוש של היום, כיון שאין קידוש אלא במק״ס, ראה שם אצלנו בל׳ אדה״ז. אבל כאן שכבר הגיע זמן הקידוש של הלילה, לא פקעה חובת הלילה.

וילה״ע שבנדו״ז לדעת הראב״ד שבת פכ״ט ה״י (בתי׳ בתרא) ה״ז עיקר חובת קידוש. וראה מש״כ הגרח״י ע״ה אייזנבאך בדעת אדה״ז בקובץ העו״ב מטו״מ תש״ע. וי”ל.

[ויש מקילים, עכ״פ בשתיית מים – שו״ת שערי דעה ח״ב ס״ב. ארץ צבי תאומים או”ח סוסי’ כא. בצה״ח ח״ג ס״א ואילך. (והאריך שם להוכיח כהסוברים שעיקר חיובו נמשך בכל יום השבת ואינו משום תשלומין, ופקע חיובו כשעומד לפני התפלה). שש״כ פנ״ב הע׳ לב].