Can one remove a sticker from a fruit on Shabbos?

 

To avoid all shaalos, one should cut out the fruit around the sticker and leave some fruit with the sticker.

 

Sources:

לענין בורר – במאו״א באר שבע שבת עד, א (בדפי הספר – פט, א), והובא באר״ח ספינקא שיט, ב, כתב להתיר בנייר הדבוק לעוגות בשעת אכילתו, שה״ז כקליפת תפוחים. והו״ד במנחת שבת בהשמטות – מנחה חדשה פ, ט – ובתולדות שמואל בורר יט, ט. וראה עד״ז בשש״כ ג, לה ובהע׳ קא. שם מג ובהע׳ קכח בשם הגרשז״א דהוה דומיא דקליפה. וכ״ה בשו״ת אג״מ או״ח ד, עד – בורר ח. וראה גם שו״ת מנח״י ה, לח. ועפ״ז הותר רק סמוך לאכילה. וראה שבת כהלכה יב, קלט ובהע׳ ערה.

אלא שכבר העירו בזה, דשאני מקליפה שהיא מגוף הפרי, ואיכא נמי סברא דשומר לפרי. ובאו״א, שי״א בהיתר הקילוף שהוא כמחלק גוף האוכל לשתים. וגם י״א בהיתר דקליפה – מאמ״ר שכא – לפי שאא״פ בע״א. ועוד כמה אופנים וסברות בהיתר הקילוף – וראה הנסמן בשבות יצחק דרזי בורר ח. ואכ״מ. וראה אצלנו בקובץ הערות צ״צ הע׳ 12. שם הע׳ 23. וכמה מסברות הנ״ל ליתנהו בנדו״ד. ועוד ועיקר, שהארכנו שם שלדעת אדה״ז והצ״צ ועוד ההיתר הוא משום דש בעושה מעט מעט לאלתר. ונת׳ שם בארוכה.

לאידך, בנדו״ד יש מקום שמלכתחילה כל חד וחד לחודא קאי, אלא שגם בזה לא ברירא מילתא להתיר – ראה אצלנו שם הע׳ 10.

ולמעשה, אין לך בו אלא חידושו, וצע״ג להתיר במה שלא נתפרש להדיא.

וגם במסיר שכבה מהפרי עם המדבקה – נחתינן להשקו״ט אם מועיל לדעת אדה״ז בסידורו שלא להוציא הזבוב עם קצת משקה. ואם יש מקום לחלק בין הדבקים, שי״ל שרק בזבוב כתב אדה״ז לאסור לפי שהמשקה מסביבו מאוס קצת. והרי פשוט שגם לדעת אדה״ז הותר לחלק המשקה לשתים ע״מ לשתות החלק שהזבוב בתוכו לאחר זמן. ואף שכתב אדה״ז להחמיר כן גם בשומן ע״ג רוטב, שמא י״ל שגם בזה מאוס קצת. ועוד שבקצוה״ש קכו בבדה״ש יז כתב הטעם לאיסור, לפי שכך דרך הוצאת הזבוב גם בחול. (אבל ראה גביע הכסף ג, ג אות א). וא״כ י״ל שבדבר שדרכו בחול להוציא הפסולת בפ״ע כבנדו״ד לישתרי. ויש לדון גם לפמש״כ בפס״ד להצ״צ יג, בהחילוק בין הוצאת זבוב עם קצת משקה לעירוי יין מהשמרים כשמשייר מעט יין עם השמרים, שבהוצאת הזבוב ניכרת הברירה. ולפ״ז מקום לומר שבכגון דא שאין הברירה ניכרת כ״כ לית לן בה. ועוד איכא למיסבר סברא, שיש לחלק בין פסולת המעורב עם האוכל, כזבוב שבמשקה, לפסולת הדבוק לאוכל, שכשחותך שלא במקום דבוקו לא גרם לברירה בהתערובת. אלא שד״ז נסתר מחמתו ממש״כ אדה״ז כן גם בשומן הצף. ומ״מ י״ל, שבזבוב ה״ז בגדר תערובת עם כל המשקה שבכוס. וכן השומן נחשב כמעורבת עם כל הרוטב. אבל המדבקה נחשבת כמעורבת רק בחלק הפרי שדבוק אליו. וילע״ע. ועוי״ל, דהתם פסולת גמור הוא, וכיון שדעתו על הפסולת להוציאו מהאוכל (ראה גם קצוה״ש שם בטעם האיסור שעיקר כוונתו בכדי להוציא הפסולת), ושאר האוכל נתברר מהפסולת, יש חשש חטאת, משא״כ בדבר שאינו פסולת גמור כבנדו״ד, ויש שאין מקפידים להוריד המדבקה, אלא שמפריע לאכילתו, כל שלא בירר במקום התערובת לית לן בה. ודוחק.

לאידך, מקום לומר, שגם לדעת הט״ז שיט, יג שהתיר ליקח הזבוב עם קצת משקה, שאני התם שהזבוב לא נחשב מעורב עם שאר המשקה ורק עם המשקה שטופח עליו. ואילו כאן כיון שכל הפרי גוף אחד הוא נחשב כתערובת עם כל הפרי – ראה כעי״ז – ולא ממש – בחזו״א נג, א.  אלא שכ״ז מילתא דתליא בסברא, ואין הכרח גמור לכאן או לכאן. ובנדו״ז שניתנו הדברים סתומים וחתומים, קשה להקל ללא יסוד מוסד. וגם בד׳ הרמב״ן בהקדמה למלחמות שאין בחכמת התורה מופת ברור וראיות גמורות כחשבוני התשבורת ונסיוני התכונה – סיים עלה שנשים כל מאודנו וכו׳ בסברות מכריעות ונשים יתרון הכשר עם הסכמת השכל הנכון. וכ״ז ל״ש בכיו״ב.

ובשבת כהלכה נטה להקל בנדו״ד – ראה שם הע׳ רנז. שם יג הע׳ כד וכה. והוא לסברתו שמעיקר הדין הותר. (ולהעיר משו״ת דברי נחמי׳ כב ותהל״ד שיט, כד שגם בסידור כשהתיר לשפוך הזבוב היינו כיון ששופך קצת משקה, ושייך בזה ההיתר דהט״ז. ונמצא שגם בסידורו סמך אדה״ז על דעת הט״ז בצירוף שאר סברות. וראה גם ברכת השבת ע׳ רלא). אבל לדברינו שבגוף הענין אין לנו ראי׳ שהותר מדין קילוף פירות, וא״כ צע״ג להקל בדאורייתא וחשש חיוב חטאת, וכל׳ התרוה״ד נז, בכיו״ב ״אין להקל בלא ראי׳ ברורה״.

וגם להמקילים, הרי מהיות טוב אל תיקרי וכו׳. וכד׳ הר״ן לריב״ש – שו״ת הריב״ש שצ, הביאו בב״י או״ח תרצ – שאפי׳ בעסקי העולם כל איש משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי׳ באפשר רחוק, ועאכו״כ שיש לעשות כן בדרכי התומ״צ וכו׳ ואיך נכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים שלא מדוחק כלל. ולכן יחתוך מהפרי ולא להיפך.

לענין קורע – בעשוי להתקיים יותר מיום אחד, יש בו משום קורע, אף שדבוקה רק לאוכל, וראה כאן.

 

 

#16240