Opening Bottle Caps With Words On Shabbos
Question:
I saw someone write that opening up a bottle cap on Shabbos is permitted even if there is writing on it, basing himself on the Alter Rebbe’s position (in his Shulchan Aruch, Laws of Shabbos 340:4) who permits opening up a book with words on the side. Do you agree with this conclusion?
Answer:
In theory, yes, as long as it’s still possible to put the letters together in such a way that they are legible. In other words, if it has been totally destroyed it is not permissible.
Nonetheless, in practice, one should attempt not to break in the area where there are letters. Moreover, in the first instance one should ensure to open it before Shabbos.
Note that the Ketzos Hashulchan (144:3) asserts that this leniency (regarding opening books with letters) is primarily about when one finds himself in such a circumstance on Shabbos. However, one should not print such books in the first place. Similarly, if one owns such a book, he should cut the letters off before Shabbos so that he is not faced with this situation on Shabbos. [Similarly, see the Mishnah Brurah (340:17) and Shaar Hatziyon 25].
Sources:
וראה עוד ב#12142:
וה״ט שאף שבכאן נמחק החיבור, כסברת הט״ז שמ, ב, בהחילוק שבין אכילת עוגה שי״ב אותיות לפתיחת חודי ספרים, שבעוגה יש ״מחיקת החיבור״. אבל בשו״ת הרמ״א קיט, כתב בפשטות לפי שבעוגה ה״ז עומד לאכילה, ולאחרי שנאכל, כבר אא״פ להקריבן. וכן הביא בדמו בא״ר שמ, ז ומבאר שהוא דלא כט״ז. והט״ז כבר כתבו שלא ראה דברי הרמ״א. (ולא רק משום שעשוי לפתוח ולנעול כפי שהעתיק המג״א שמ, ו, ובפרישה שם א. ואדה״ז השמיט טעם הנ״ל). וכן מסתבר לפרש בדעת אדה״ז שמ, ד, והצ״צ בחי׳ שבת יב, ד. (והארכנו במק״א, ובשייכות לפתיחת אריזות עם אותיות). ולפ״ז, כל שעדיין אפשר להקריבם אפי׳ נמחק החיבור מותר. וראה 2158. אלא שילה״ק משו״ע אדה״ז תקיט, ו. וצ״ל דהתם מיירי שהאותיות נשחתות. ועוד חזי לאצטרופי שהוא פס״ר דלא ניחא לי׳, ומקלקל וכלאחר יד ודרך אכילה, ובדרבנן שאינו מתקיים ואינו ע״מ לכתוב (וככל הטענות שבדגו״מ שמ, ג לגבי אותיות שבעוגות. וי״ל דהכא עדיף שאינו פס״ר. ול״ד לעוגות שנעשו בכוונה בכדי שימחקו האותיות. וראה משמיע שלום וולפא יא, שכתב להתיר מטעם אחר. וילע״ע).
ומ״מ, לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. ונתפשט המנהג להחמיר, הן שבספרים איכא נמי טעמי אחריתי להתיר, והן שגם בספרים כתבו להחמיר לכתחילה, וגם שלפעמים נשחתים האותיות לגמרי.
#15448
