Sequin Picture Pillow on Shabbos



I got this pillow: one side is silver sequins and the other is sequins that make up a picture. Am I allowed to use it, touch it, flip it on Shabbos?



The Poskim discuss opening and closing books with writing on the sides of the pages. The Alter Rebbe (340:4) records two opinions in this regard – the Levush who prohibits it on account of writing and erasing on Shabbos, and the Remo who permits it because the letters are already written and in close proximity, and it is possible to bring them close together easily without doing any new action. The Alter Rebbe states that the custom is to be lenient, and so rules the Tzemach Tzedek (Masechta Shabbos 12:44).

Even so, the Ketzos Hashulchan (144:3) asserts that this leniency is primarily about when one finds himself in such a circumstance on Shabbos. However, one should not print such books in the first place. Similarly, if one owns such a book, he should cut the letters off before Shabbos so that he is not faced with this situation on Shabbos. [Similarly, see the Mishnah Brurah (340:17).]

To apply all of the above to a pillow with sequins that make up a picture; it may be used, touched or flipped according to the lenient custom as recorded by the Alter Rebbe. Nevertheless, the Ketzos Hashulchan’s words indicate that there is room to be Machmir and avoid flipping the sequins on Shabbos.


P.S. The above is regarding sequins that make up a pre-existing picture. With regards to sequins that when flipped just change their color, flipping them would be permissible according to all opinions.

However “writing” something new on the pillow (only flipping some of the sequins to make up a new picture or letter) would be prohibited according to all opinions.



ע״פ אדה״ז סי׳ ש״מ סעי׳ ד׳ משו״ת הרמ״א סי׳ קי״ט הובא בט״ז סוף סק״ב ובמג״א ס״ק ו׳ (שנראה לו להחמיר כהלבוש סק״ד שכתב שהוא קרוב לחיוב חטאת, אבל מביא הכנסת הגדולה והר״ש הלוי שכתבו שנוהגין להתיר), צ״צ משניות שבת פי״ב מ״ד, קצה״ש סי׳ קמ״ד סעי׳ ג׳ ובבדה״ש סק״ד, משנ״ב סקי״ז ובשעה״צ ס״ק כ״ד, וראה גם ב׳עומק הפשט׳ גליון מס׳ 191.

ואין לומר שכל ההיתר בנוגע אותיות הכתובות באדה״ז שם מדובר כשאינו מתכוון רק לפתוח הספר משא״כ כאן, שה״ז פס״ר, וכמדומה לא נמצא בשום מקום בסיבת ההיתר מה״ט, ור״ל משום דלא איכפת לי׳ וכו׳, כ״א שהקירוב מצ״ע אינו ככתיבה. (וראה גם בחיי אדם כלל ל״ז נשמ״א סק״ב דאף שנאמרו טעמים אחרים בזה, טעם שהזכרנו שהובא באדה״ז הוא העיקר).

(ולהעיר שיש שכתבו לאיסור ע״פ הטעם שהביא המשנ״ב שם ״דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה, והוי כדלת הנסגר ונפתח תמיד דאין בו משום בנין וסתירה״, משא״כ כאן שאינו עומד להפוך הדסקיות תמיד. אבל ע״פ הטעם שהביא אדה״ז פשוט שאין בזה איסור. (וגם צ״ע על עיקר סברתם.))

וגם אין לנו לגזור דשמא יבוא לכתוב עם הפייטים באופן האסור, דאין לנו לגזור גזירות חדשות מעצמנו.

ואין להתיר בשופי כ״כ כפשטות דברי אדה״ז, דהרי לנו דברי הקצה״ש ועוד ע״פ גדולי האחרונים, ובפרט בנדו״ד דאינו דומה לספר שצריך לפותחו לקרות בו וכו׳.