What is the optimal way for a person who can read, but does not understand Hebrew to fulfill Shnayim Mikrah?

 

He should say it in Hebrew (and Targum in Aramaic) and read a Torah-based translation and commentary in English.

 

Sources:

לענין שמו״ת – ראה שו״ת הרדב״ז ח״ג סי׳ תכה, שעולה מדבריו שעיקר חיוב קריאת שמו״ת הוא ההבנה לפי דעתו והשגתו של כל אדם, וכשאינו מבין כלל לה״ק ואינו יודע כלל מה הוא אומר אין טעם שישמע מאחר. והב״ד במח״ב רפה, ו, ובגדולות אלישע שם ז, ובנזר ישראל סו, ט, ובכה״ח רפה, י. ועוד. ושם מיירי לענין מי שאינו יודע לקרוא. וכתב שם, דקם לי׳ בדרבה מיני׳, לפי שעובר על מצות ת״ת. ונראה מדבריו שבאמת חייב בדבר, אלא שאא״פ לו בכך, וחייב ללמוד תחילה עד שידע לקרוא. ור״ל שאין תועלת בשמיעתו מאחר כשאינו מבין, ״ומה יועיל שמיעת התורה אם הוא אינו מבין מה שהוא שומע״. ודון מינה לנדו״ד. ואף שבסו״ד כתב שבכה״ג פטור מקריאה – היינו כנ״ל, וכלשונו דקם לי׳ בדרבה מיני׳. וגם בריקאנטי לד ומנורת המאור נר ג, קל,  שכתבו שפטור – נראה יותר בכוונתם שפטור כשאא״פ לו, אבל בדאפשר חייב ללמוד.

והנה, גם לפס״ד המג״א נ, ב ואדה״ז הל׳ ת״ת ב, יב, שבתושב״כ מקיים מצוה ללא הבנה, לכאו׳ שאני הכא שעיקר המצוה התרגום והפירוש, ואין המצוה בקריאת המקרא לחוד. ועוד, שתרגום ודאי בכלל תושבע״פ הוא. וראה שכנה״ג רפה בהגה״ט א שהתכלית היא שיבין הקריאה, ומשו״ה תיקנו תרגום. ועוד, דסמכוה אקרא דבאר היטב – ראה מט״מ תסד, הב״ד בא״ר רפה, ב ובפמ״ג שם במ״ז ב. וכבר כתב כן בחי׳ ר״י מלוניל ברכות ח, ב שתרגום הוא בכדי שיבין הפי׳. וכ״ה ברשב״ץ שם. וראה ג״כ ראבי״ה ברכות כב: להודיע הפי׳. וכ״כ בנמוק״י ברכות שם. וכן עולה מד׳ התוס׳ שם ד״ה שנים. ובטור רפה: בכדי שיבין הענין. וכן מובן משו״ת בעלי התוס׳ טז (ועד״ז בתשו׳ חכמי נרבונא, נדפס בס׳ מנהגי דורא) בכללות הטעם דשמו״ת: כדי שיתן לבו ודעתו לקרה״ת. ומפורש בהקדמת החינוך: כדי שישכיל בדברים יותר.

ומצינו בכ״מ שיש להרגיש בדקדוקי׳ ולדקדק בו כאשר יוכל, שלא היתה כוונתם על הקריאה בלבד כ״א כדי להתבונן וכו׳ – אר״ח להרא״ש לז. מלמדי התלמידים לר״י אנאטולי בהקדמה. מגיד מישרים ישעי׳ סו. של״ה פתיחה לתושב״כ. שם מס׳ שבת נר מצוה אות טו. ליקוטי אמרים להח״ח ה. ועוד.

ומה״ט מדינא באמת אפשר לפרש המקרא בכל לעז שמבין – ראה נמוק״י וריבב״ן שם. רבינו מנוח תפלה יג, כה. ר״י מלוניל ברכות שם. ס׳ היראה לר״י שג. ובשאר הראשונים שם. אלא שבכמה ראשונים כתבו במעלת התרגום שמפרש יותר מהעברי בדברים שאין להבין מן המקרא. אבל אה״נ, גם לפ״ז באם קורא בפירוש אחר עד״ז ש״ד, וכמ״ש באו״ז ק״ש יב. תוס׳ הרא״ש ברכות שם. רא״ש ברכות א, ח. והכי קייל״ן להלכתא שבמפרש בפי׳ אחר מהני – ראה מג״א רפה, ט. אדה״ז שם ב במוסגר. ואף שי״א במעלת התרגום שניתן מסיני, למעשה העיקר כסברא ראשונה.

ולדינא קייל״ן – ראה בט״ז או״ח רפה, ב, וכ״פ בשו״ע אדה״ז שם ב – שכל יר״ש יש לו לקרות התרגום וגם פרש״י, ומי שאינו מבין פרש״י יש לו לקרות בפירוש התורה שבלשון לע״ז שמבין. ובט״ז ביאר ״כדי שיבין ענין הפרשה״. [והנה, במהדו״ח ציינו המהדירים (בציון י״ז) שמנהג חב״ד הוא שקוראים שמו״ת רק עם תרגום אונקלוס, אבל לומדים בכ״י מימות השבוע חלק מפרשת השבוע עם פרש״י, וציינו לסה״ש תש״ב ע׳ 30 וספר המנהגים ע׳ 19. אבל לא נזכר שם כלל ע״ד שמו״ת, ונזכר שם רק ע״ד תקנת חת״ת]. ולמעשה כמעט ולא נהגו כך להעביר עם פרש״י (אלא שלומדים פירש״י במשך השבוע, כאשר הזהירו על כך גדולי ישראל. וכמנהגנו בשיעור חת״ת כנ״ל, זולת השרידים אשר ה׳ קורא שנהגו להעביר עם תרגום ורש״י גם יחד, ויש שהוסיפו עוד פירושים – ראה גם רשימות חו׳ קפה. שיחת ש״פ בראשית תשי״ב. ובסה״ש תש״ד ע׳ 44, לעשות כן לפחות בשבת בראשית. וראה סה״ש תנש״א א ע׳ 66 ובהע׳ 40. ולהעיר מאג״ק יג ע׳ תכה. היכל מנחם א ע׳ לז. ב ע׳ סג. שם ע׳ רג). ובפשטות הוא ע״פ קבלה – ראה שעהמ״צ ואתחנן לו, א הובא בברכ״י רפה, ב, והב״ד בשע״ת ג. כה״ח כב. ועוד. וראה גם ערוה״ש שם יב – שהעיקר הוא תרגום. וראה גם בשיחת שלח תשמ״ה.

ומ״מ, נראה ברור שלכו״ע צריך להבין הפירוש, כנ״ל. [ומש״כ בכה״ח כ להעיר בד׳ הט״ז הנ״ל במי שאינו בר הכי ללמוד רש״י שיקרא פירוש אחר בל׳ אשכנז, שלפי חכמי המקובלים צ״ל דוקא תרגום, והביא כן מעו״ש ב – הנה בעו״ש לא איירי במי שאינו מבין התרגום, שכנ״ל בכה״ג לא מהני וצ״ל דוקא פי׳ שמבין. וכן מוכח בחסל״א שם ב. נזר ישראל לקוטי רימ״א סו, ד. וראה גם שו״ת תשוה״נ א, רסא. וראה וישמע משה ע׳ קי בשם הגריש״א. וגם בכה״ח נראה דלא בא לאפוקי מד׳ הט״ז, אלא להוסיף עליו שיקרא גם התרגום, שכ״ה ע״ד הסוד].

ושו״ר שכ״כ בליקוטי אמרים להח״ח שם. שם יח. וכ״ה בחוט שני שבת ד ע׳ קטו שכשאינו מבין התרגום לא הועיל. וראה גם בסוף קונ׳ סוכת חיים לונדינסקי הל׳ שמו״ת בשם הגריש״א יא. הליכות שלמה יב בדבר הלכה מח. ודלא כהגרח״ק בהליכות חיים ע׳ צה. דרך שיחה א ע׳ ב. ואף איהו נמי הדר תברי׳ לגזיזי׳ – ראה בדבריו בסוף קונט׳ ישרש יעקב רוטנשטיין. ובכהנ״ל – ראה בארוכה מנחת מאיר כהן בהל׳ שמו״ת ד, הע׳ ד. שם הע׳ ט. ושם הציב ציוני״ם לכ״מ שדנו בדבר.

ואמטו להכי, בנדו״ז יקרא – נוסף על תרגום אונקלוס – בתרגום ופירוש באנגלית מקובל, שמוסיף יותר מתרגום המילים – ראה בשו״ע אדה״ז שם בתחלת הסעי׳.

אלא, שמ״מ נכון לומר גם תרגום אונקלוס, לצאת הדעה שהעיקר באמירת תרגום דוקא שניתן בסיני. ואף כשאינו מבין, ולכאו׳ אי״ב טעם ותועלת – הרי ע״ד הסוד עדיף תרגום, ואולי לדעת המקובלים כ״ה גם כשאינו מבין, וכמשמעות כה״ח הנז׳. וראה חסל״א שם ב שאף שלפי המקובלים העיקר תרגום מי שאינו מבין יקרא בלעז שלפי הפשט העיקר שיבין. וכ״כ בשו״ת יחו״ד ב, לז. וראה חזו״ע שבת א ע׳ שיא.

 

 

#15265