האם צריך לברך מחיה המתים לאחר שלא התראינו עם קרובינו יותר משנה?

 

או לברך שהחיינו במקרה של יותר מחודש?

והאם לראות תמונה או וידיאו מוקלט או בזמן אמת נחשב כמו ראייה ממש?

 

מענה:

על פי דין צריך לברך שהחיינו אם עברו יותר משלושים יום. אלא שלא ראינו נוהגים כן (ראה ספר השיחות תשמ״ט ח״ב ע׳ 738, שצ״ע הטעם).

כמו כן, בנוגע לברכת מחי׳ המתים אחר שעברו י״ב חודש – מנהג העולם שאין מברכים. (וראה יוסף אומץ תנא, מפני שחברים כאלו הם מעטים. וכעי״ז בהליכות שלמה תפלה כג, יב, עיי״ש. אבל בסה״ש שם מאריך בשלילת סברא הנ״ל. ובבא״ח ש״א עקב יג, דאנינא דעתיהו דאינשי שמברכים עליהם כך).
ובפרט כשיש קשר ע”י הטלפון, ועכ״פ – ע”י שידור חי. (ואפשר, דהא גופא הטעם למנהג בזמננו. ויתכן שגם כשלא ראה ושמע וכו׳, כיון שבטח הי׳ נודע הו״ל כאילו קיבל פריסת שלום. אבל דעת אדה״ז בסדר ברה״נ יב, יא שאפילו היתה לו ידיעה בינתיים בכתב או בע״פ מברך, ולא רק שהחיינו כבשו״ת הלק״ט א, רכ, אלא גם ברכת מחי׳ המתים).

אין לברך ברכות הראי׳ על ראי׳ בתמונה או וידיאו ואפילו בשידור חי.

ראה סדר בה”נ פי״ב סעי’ יא ובלוח שם סעי’ כב ובבדה”ש סי’ סו סק”ו וראה שו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ יז ובהערה ב שם. וראה בארוכה דרך האתרים סי״ד. וש״נ.

 

 

#4139