If someone hasn’t davened yet at Chatzos are they Mechuyav in Kiddush?
Question:
If someone hasn’t davened yet at chatzos are they mechuyav in kiddush? What about a woman? Meaning would she be unable to eat or drink before davening because it’s already chatzos?
Answer:
The reason kiddush is made after davening is because before davening one is not allowed to eat. The prevalent custom is that even those that do eat before davening in order to be able to concentrate better during davening (as is customary in Chabad), do not make kiddush beforehand, but only after shacharis (musaf).
After chatzos, the time for shacharis has passed and one may not daven shacharis anymore (musaf could still be davened). Therefore, they would be obligated in kiddush because the restriction of eating before davening no longer applies (since they are no longer obligated in shacharis).
Women who don’t daven, must make kiddush immediately in the morning. See here:
Sources:
בנוגע לחיוב קידוש לפני התפלה להאוכל ושותה – ראה שו״ת אג״מ ב, כח שא״צ לקדש אלא שלמעשה כבר הורה זקן המשנ״ב בבה״ל רפט. אבל ראה בשו״ת חלקת יעקב ד, לב: ״דכירנא בבחרותי כד הוינא מסתופף בצילא דמהימנותא אצל מרן הגה״ק מהרי״ד זצ״ל מבעלזא על ימים נוראים ובר״ה הי׳ ציבור גדול עד למאוד חסידים ואנשי מעשה ובתוכם הרבה ת״ח וכו׳ שזמן התפילה בר״ה הי׳ מאוחר ציבור גדול אכלו קודם התפלה ולא שמענו ולא ראינו שאחד מהם יעשה קידוש מקודם״. וכ״כ להקל בשו״ת קרן לדוד פד. וראה גם שו״ת דברי יציב סימן קלא. יביע אומר ח״ח סימן לא. וראה קרן לדוד שם שהביא כדמות ראי׳ מקידוש ביו״כ, ראה מג״א תריח, י, שלא תיקנו קידוש וממילא גם חולה פטור. (אבל ראה שו״ת חבלים בנעימים ב, ז שהביא הא דיו״כ ואזיל בתר איפכא שמשם ראי׳ דהכא שאני שהיום נתחייב בקידוש. ובשו״ת מהרש״ג ב, נז כתב לדחות ההוכחה מיו״כ). וראה בארוכה אצלנו 6786. ושנ״ת עוד כמה טעמים.
ומה שהביאו מט״ז תרנב, ד שחייב בקידוש – אין סרך ראי׳, דתרתי קאמר שאסור באכילה לפני התפלה. וגם אם התפלל – מ״מ חייב מחמת קידוש. וז״פ.
ולהעיר שחילוק בדבר בין חולה לרעב וצמא, שגם להדעות שחולה חייב בקידוש – ה״ט לפי שהותר לו לאכול כל צרכו, וליכא לאוכוחי לגבי האוכל שיוכל לכוון דעתו, שסו״ס מחמת התפלה נתמעט אכילתו, ואכתי לא חל חובת קידוש. וא״ש המנהג שלא להחמיר לקדש, דחומרא זו קולא היא לשתות יין. וגם שמקום לומר שבדיעבד גם אינו יוצא – ראה אצלנו 27719. אבל לאידך במג״א רפו, א מוכח שכל שהותר לאכול אפילו מעט חל חובת קידוש, עייש״ה לגבי קידוש לפני מוסף. וראה שו״ת שערי ישועה זיין שער ה, ד בסופו. פרי הארץ או״ח ח. ומ״מ, י״ל דשאני קודם מוסף שבעצם זמן סעודה הוא אלא שאסור מחשש דילמא אישתלי וכמו קודם מנחה, אבל קודם התפלה אינו זמן סעודה, ויתירה מזו, שמצ״ע אסור באכילה אף שכעת ולדידי׳ הותר, ולא פלוג. ועוד שלפני מוסף מותר לאכול מעט פת, כדיוק ל׳ המג״א שם, והוא בשיעור לצאת יד״ח סעודה לגבי קבמ״ס, אבל לפני התפלה, הרי הותר רק כפי הצורך ולא יותר. וגם אם חייב לאכול דוקא פהב״כ, מחמת חוליו או שאינו יכול לכוון מחמת רעבונו, אינו מוכרח שיהא בשיעור דכזית בכדא״פ. ולא דמי ללפני מוסף שמותר לו לאכול אפילו כזית פת. וראה כעי״ז בשש״כ מ הע׳ צג (קיא) ובתיקונים ומילואים לשם – נ הע׳ לח, והובא בשולחן שלמה רפט, ח.
ובנשים שאינן מתפללות – ראה פמ״ג רפט בשם תוס״ש. קרן לדוד שם. כה״ח רפו, ל. וראה עוד שם אצלנו.
#1405
