Tefillin on a patient with a toilet in the hospital room

 

Question:

A patient in hospital semi-conscious with an open toilet in the room, no divider and no curtain. Do we put Tefillin on? with a Bracha? How about if we cover the toilet with a blanket? Visitors want to daven say tehilim or learn.

 

Answer:

He can put on Tefillin without a Bracha (he also shouldn’t daven in that room).

If the toilet is covered with a blanket, a Bracha may be made and davening may be said. Visitors may say tehillim or learn.

 

Sources:

עיין בגמרא ברכות כו, א “והא אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל . . אמר רבא הני בתי כסאי דפרסאי אע”ג דאית בהו צואה כסתומין דמו: ובפירוש רש”י שם “בחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא”. ונחלקו פוסקי זמנינו אם ה׳׳ה לגבי בית הכסא שלנו שהצואה נשטפת מיד עם זרם המים, ורבים מהם אוסרים, אבל במקרה הזה שיש לחדר יעוד אחר שלא קשור לבית הכסא, ובמקום הצורך כתבתי להקל ללבוש תפילין אבל הוריתי שלא יברך עליהם כי ספק ברכות להקל (ס׳ הליכות שלמה פרק כ אות כד).

כשמכוסה – ראה אדה״ז פז, ג (ואפילו בשקוף, וכצואה בעששית, וכל שכן בגרף ש״ר).

וגם ללא מכסה – מותר אם הוא של מתכת או זכוכית או מצופה בזכוכית בדיל ועופרת כשרחוץ יפה. ולכמה דעות כן הוא בפלסטיק וניילון. ויש צד היתר בפורצליין כשאין הצואה שוהה מעל״ע – שכ״ה בד״כ בזמנינו – ראה מנח״י א, ס.

ואפילו בחרס או קרמיקה – מותר אם מיוחד לתשמישים אחרים ג״כ כמו לשפוך שופכין – דבר רגיל מאד במקומות כאלו. או במיוחד רק להשתין (ולא לצואה – ששייך לפעמים) אבל בכל פעם שופך רביעית מים לתוכו, שכ״ה במציאות בשטיפת באסלה.

ועוד ילה״ע לגבי החולה עצמו, שהמטה חוצצת לפעמים – ראה שוע”ר פז, ד, כמה תנאים בזה. אבל בשוכב על המטה – ראה בה״ל ד״ה מותר שהשוכב על המטה ואבריו לא יוצאים חוץ למטה אם גבוהה י״ט ה״ה רשות בפ״ע, ובעצימת עינים או החזרת פנים סגי. שוב נמלכתי שיתכן שגם בשוכב על המטה צ״ל מטה חוצצת מכותל לכותל, כמו בנמצא לפני המטה והמטה חוצצת בינו לגרף. ואין הזמ״ג לעיין.

ועלתה בדעתי סברא חדשה, שהכיסוי על המושב הוא בגדר כיסוי, ככפאה על גביו. ואין צריך כיסוי מכל הצדדים. ואף שרק במתכת וזכוכית מועיל כפאה – הרי לסברת המנחת יצחק בפורצליין שאינו שוהה מעת לעת שדינו כזכוכית, יתכן גם כן דמהני כאן. ולפי זה מצאנו היתר לרוב ככל בית כסא שבימינו. ולא ראיתי שיעוררו מזה. ובמנחת יצחק שם, אף ששקו״ט בכל הסברות – כמדומה דלא נחית לפרט זה. אלא שלמעשה נזהרים שלא לומר דבר שבקדושה בבית הכסא. וכוונתנו רק למצוא היתר בעביט מכוסה על ידי כיסוי המושב. ועצ”ע.

 

 

#475