May one place their Ma’aser in investments/stocks?
Question-continued:
(Obviously with prior stipulating that if any of the ma’aser/principal/capital will get lost in the process of investing I will nevertheless make sure to give that amount to ma’aser).
Answer:
The practice of borrowing money from Tzedakah and ma’aser for personal gain, is highly questionable at best, and in most cases outright forbidden.
Even under the conditions where it may be permitted Halachically, it is still not encouraged.
One should trust in Hashem that their own finances will benefit through the bracha of עשר בשביל שתתעשר, which we can be more worthy of, by giving the ma’aser to their designated recipients without delay or questionable practices
If there seems to be a compelling gain for the benefit of the Tzedakah funds by investing it, one should consult with a Rov as to when and how to go about it, as there are a number of conditions with that as well
Sources:
ראה משנה שקלים ד, ג. כתובות קו, ב. ירושלמי שקלים ד, ב. שו״ע יו”ד רנ”ז ס”ג ורנ”ט ס”א ברמ״א ובנו”כ.
וחמור מזה שהרי עושה סחורה בפרתו של חבירו. ועושה עושר ולא במשפט. והעיקר שאסור להתעסק בכספי צדקה בהשקעות ואין זה כספו שיוכל להשקיע בעסק.
וראה של”ה מס’ מגילה אות כ”ח שדין מעשר כספים הוי כצדקה העומדת ליחלק וצריך להיות מזומן מיד (לשרת צרכי הציבור אם לעניים או למוסדות)
ואם אכן השכר לעניים יש בזה כמה פרטים, ותלוי גם במה משקיע – ראה ערכין ו, א. ט״ז רנט, ב. ערוה״ש שם ד. שו״ע חו״מ רצ, ח. שם י. שו״ת שבט הלוי ח, ריג. שו״ת צי״א יד, עב בארוכה.
ובמכתב רבינו מאייר תשמ״ו (להלן פענוח מגוף כתי״ק, נדפס במאוצר המלך א 162): לפני כו”כ שנים אמרתי-הזכרתי ל(אחדים מ)מנהלי מוסדות חב”ד, אשר פס”ד השו”ע שלא לעשות מסחר (עאכו”כ ספעֶקולאַציע) בממון הקדש. בעוה”ר היו אחדים חכמים בעיניהם ועשו ההיפך וכו’ – ויה״ר שתהא עכ”פ איזו תועלת פון זייער מזיק זיין (גם) המוסד וכו’ – בנוגע למכאן ולהבא וד”ל.
ובמכתב מט״ו מנ״א תשמ״ו (גוכתי״ק במאוצר המלך ג ע׳ 108, נדפס בהיכל מנחם ג ע׳ קמו) במענה להצעה לצרכי חב״ד ליבאוויטש במדינתם, כולל פרעון חצי החובות שישנם בהווה במוסדות חב״ד במדינתם, ובהשאר לעשות עסק מתאים שיכניס רווחים לקרן זו: ״אין לעשות עסק בצדקה והקדש (אף שיהי’ בטוח לדעת בני אדם) ולכן מופרך, כ״א להכניס הנשאר לבַנק באחוזים, עד שיוציאוהו לצרכי חב”ד.
***
Also see here (as to how often ma’aser should be separated):
#13237
