Using a Towel as a Scarf on Shabbos

 

Question:

When using a towel as a scarf to go to the Mikva on Shabbos, does it need to be wrapped around the neck or does it suffice to just have it hanging down? Some people do wear scarves without wrapping them.

 

Answer:

Firstly:

One may only use any towel as a scarf in a place where people wear scarfs in the winter. In warmer weather when no one ever wears a scarf – it should not be that big of a towel. Also, a very thick towel is problematic.

Additionally, if the towel is damp and dirty (such as after going to the Mikvah) and it would be hard to imagine that anyone would use it a scarf, there are those that are stringent.

In regards to the specific question here:

The usual “way of wearing” a scarf is wrapped around the neck in some way or the other.

Many people go outside with a scarf hanging around their neck – for instance, if it’s not that cold and may be cold later (or was cold earlier) – but that would be considered “way of carrying” and not “way of wearing”.

P.S.: A lady may go out with a shawl wrapped around her even if it’s not fully wrapped, because that is considered the “way of wearing” for her.

 

Follow-up Question:

What about a man wearing a nice scarf to just put around the neck? Would that be allowed for a man without tucking it in, as it’s allowed for a lady?

 

Answer:

Yes, if it’s worn due to the weather.

 

In regards to wearing a towel as a “belt” – see here:

Can one wear a towel as a “belt” when going to the Mikvah on Shabbos in an area without an Eiruv?

 

Sources:

בכ״מ בכגון דא הלשון ״יכסה בו ראשו ורובו״ וכיו״ב, וכתב ע״ז הפמ״ג (א״א סימן שא סקמ״ז) ״והכל לפי הזמן והמקום״, ובימינו כתבו הפוסקים שמותר לצאת בצעיף כרוך על צוארו כששני ראשיו תחובים בתוכו, ויש שהחמירו (קצוה״ש קטו סקט״ו) שיקשרם.

אבל לצאת בו כשהוא תלוי על צווארו אינו דרך לבישה אלא דרך הוצאה, ויש מקום לומר שאסור לצאת בו לרה״ר מדאורייתא באיסור חטאת.

וראה שו״ת מהרש״ג ח״ב סי׳ מח. באר משה ח״ג סי׳ סו. אול״צ ב, כג, ח. שש״כ יד, כה. ולהעיר גם משו״ת אג״מ או״ח א, קט שכל שלובש בדרך מלבוש מהני גם כשאין לו שום תועלת מזה.

בצעיף נהוג להתיר אף שאינו מכסה ראשו ורובו, ראה אדה״ז לז. ועדיף צעיף דק ורך, וה״ז דרך מלבוש. ואולי בחורף טעם נוסף להקל.

ויש שחששו משום ציצית – ראה אול״צ שם. אבני ישפה ב או״ח כט, ג.

במלוכלך – ראה באר משה שם. ויש לחוש דמחייכו עלי׳.

ויל״ע במקופל. ואכ״מ.

לענ״ד אם הצעיף מחמת הקור – מותר אע״פ שאינו קשור (ואינו דומה להקצה״ש המובא בהמ״מ ששם מדובר בהאלדז טוך – neck cloth וזה אינו צעיף בשביל הקור), מטעם המבואר בשו״ע אדה״ז סעיף י בנוגע בגד אשה שלא תלכלך ״הרי נעשה בגד זה מלבוש גמור כשאר מלבושים . . אף שאינו . . מלבוש גמור״. ואע״פ שבסעיף ל״ז כתב בנוגע סודר שיש לחוש לדעת המחמירים ואין שם מלבוש עליו – מ״מ מסתבר לומר שצעיף לא גרע מבגד אשה, שהרי יש שיטה שסודר זה בגד ממש, רק שאדה״ז כתב שטוב לחוש לדעת המחמירים.

ואם זה סודר בשביל להתנאות בלבד – באנו להמחלוקת שבסעיף ל״ז.

ואם להתיר אפילו שלא בזמן הקור, ע״ד מש״כ אדה״ז בסעיף מג, בשני חלוקים ושני סרבלים שמתירים אפילו שלא בזמן הקור שנחשב מלבוש כל השנה – צ״ע אם צעיף שאני לפי שזה ששם מלבוש גמור עליו הוא רק משום הקור, משא״כ בשני חלוקים ששם מלבוש עליו בעצם וצ״ע.

ומצו״ב מה שנשאלתי בענין זה מח״א:

מגבת על הצואר, לכאורה דמי לטלית על כתיפו סי’ שא סעיף כט שאסור וכתב במ”ב ס”ק קכז דדוקא סודר דדרך כך לקפלו על כתיפו שרי אבל טלית שאין דרך אסור והכ”נ אין דרך ללבוש  מגבת על כתיפו כצעיף. ואין להביא ראיה להיתר מסעיף לט מתעטף אדם בכילה ויוצא בה לרה”ר דהתם איירי שמתעטף בה עיטוף גמור על גופו משא”כ על כתיפו לבד לכאורה אסור.

וכתבנו לו כדלקמן:

הנה, טלית מקופלת על כתיפו חייב. ומש״כ במשנ״ב שא, קכז, הוא ע״פ דעת הב״י בהחילוק בין טלית מקופלת לסודר, שתלוי אם דרך ללובשו כך. אבל להט״ז, הביאו בשעה״צ קמ, החילוק בין טלית לסודר הוא באופן הלבישה. אלא שגם לט״ז באוליירין מותר רק במכסה ראשו ורובו כיון שאינו בגד כלל. ולפ״ז גם הכי ליתסר. וראה גם כה״ח שא, קלב, מהחיי״א נו, יא, לאסור במטפחת על הצואר.

איברא שבשו״ת מהרש״ג ב, מח כתב להתיר במגבת על הצואר כיון שגם בחול הולכים כך להגן מקור. וכמדומה שבימינו אינו דרך לבישה כלל בחול. והנה, במשנ״ב שא, קלג התיר במטפחת על הצואר דרך מלבוש, והשמיט אריכות דברי החיי״א. ודוחק לומר בדבריו כבחיי״א שהוא רק בדרך ״אין למחות״, כיון שלפעמים כורכים בשביל הקור. וצ״ב בהחילוק בדעת המשנ״ב בין מטפחת לטלית מקופלת. גם דוחק לומר דס״ל גם כדעת הט״ז מחמת אופן הלבישה, שהרי שלל דבריו בשעה״צ שם.

ובכל אופן, הם דיברו רק בגוף הענין ללבוש על כתיפו, אבל בימינו שנתחדש לבוש הצעיף ונעשה דרך מלבוש ממש, מקום לומר דשאני. וראה פמ״ג בא״א מז שהכל לפי המקום והזמן. וכן מדוייק בשו״ע רבינו שא, לז. וראה ארחות רבינו א ע׳ רנד להדיא דמהני גם לחיי״א. וכ״ה בשו״ת איש מצליח א, לג. מנח״י ה, מא, ח. מנו״א כז, כח.

 

#12047