When davening at home on Yom Tov, should one send the family out of the room to say Yizkor (as is done in Shul)?

 

Regular Yizkor is recited at home. Those that are not reciting Yizkor should leave the room where it’s being said.

It should be noted that the main Zechus for the Neshama is from the Tzedaka that the family member pledges (bli neder) during Yizkor.

Those that light a candle should light them before Yom Tov. If one forgot, they can light on Yom Tov as well, near the Yom Tov candles.

 

Sources:

הזכרת נשמות שלא בביהכ”נ – נת’ בשו”ת דודאי השדה יב. גשה״ח לב, ו. הליכות שלמה תפלה עז, ט. שו״ת בצה״ח ד, נג. ועוד מקומות. ט”ז, ס”ק ט. והנה, בשגשה״ח שם ה, שבהזכרת נשמות ביחיד לא יאמר “ונאמר אמן”, רק “אמן”. אבל אין המנהג כן גם בברהמ״ז ביחיד. וכ״פ אדה״ז בשו״ע קפט, ה במוסגר. וכן בסיום שמו״ע – מג״א סו, ז. וראה שיחת ש״פ מטו״מ תשכ״א.

צדקה – ראה שו”ע אדה”ז תרכא, יד. וכ”ה בסידור.

הדלקת נר – ראה שו”ע אדה”ז תקיד, יג-יד איזה נר מותר להדליק ביו”ט. ובביה”ל שם ד”ה נר של בטלה כתב: ודע עוד דנר של יא”ר ציי”ט אם לא הדליקו בערב יו”ט ידליקנו עכ”פ בחדר שאוכלין בו דמוסיף אורה בחדר ויותר טוב שידליקנו בביהכ”נ ויצא מחשש נר של בטלה ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר בכל גווני דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו כן מתבאר בת’ כתב סופר [או״ח סה] עכ”ל. אמנם, הרבה אחרונים מחמירים – ראה פמ״ג קלב במ״ז ב, הביאו רעק״א בשתיקה בסי׳ תקיד. וכ״ה בקיצור שו״ע צח, א שאם שכח להדליק נר יאצ״ט ידליק ביו״ט ע״י גוי. ובא״א מבוטשאטש תקיד, מחמיר גם ע״י גוי. וראה דע״ת תקיד. ערוה״ש שם טו. וראה גשה״ח א. לא. שו״ת צי״א ו, י. שם ז, לב. בא״מ ח, וראה דרכי חו״ש תשפב, והעיר בזה בשו״ת משנ״ה ה, סט. ועוד.

וראיתי לידידנו הרלוי״צ שליט״א ראסקין בספרו קיצור שו״ע עם מנהגי חב״ד שם שהמנהג להדליק עפמש״כ אדה״ז בשו״ע רסא, ב שנר יאצ״ט הוא צורך גדול – והקדימו במסגרת השולחן שם ה, וכבר כתב סברא זו בשו״ת כת״ס שם עפ״ד שו״ת מהרש״ל מו שהובא במג״א רסא, ו שמשם מקור דברי אדה״ז. וכ״כ בשו״ת ממלכת כהנים הענדל לט. אמנם, כבר כתב בשו״ת אמרי אש או״ח מ, שמשם לקוחים דברי הקיצור שו״ע, שאין מזה ראי׳ כלל, ואדרבה ראי׳ הוא להיפך, שאף שהוא צו״ג להתיר שבד״ש באמירה לנכרי ביהש״מ, אי״ב צורך שבת כלל (כמ״ש אדה״ז שם להדיא), וממילא לגבי יו״ט לא הותר לפי שאי״ב צורך יו״ט. ובממלכת כהנים כתב ליישב בדברים דחויים. ובעיקר הדמיון באמרי אש לשריפת חמץ – ראה מנחת שלמה תנינא מד. ובכלל, אינו שוה לכל נפש. [וכבר האריכו ליישב בכמה אנפי בההיתר דהדלקת נר שבת ויו״ט ביו״ט בימינו שיש אור החשמל (ראה שו״ת אג״מ או״ח ה, כ, ל. דברות משה שבת ב הע׳ מג. שש״כ מד, הע׳ לו. ועוד)]. וראיתי שכבר תפס עליו בקובץ העו״ב וירא תשפ״ג. אמנם מש״כ שם דהכא גרע טפי שהוא איסור מה״ת, אינו, דהא איכא הואיל – ראה בכיו״ב שמחת יו״ט ביצה כב, א ד״ה בגמרא אין ראי׳. ובכלל בנר של בטלה נחלקו ראשונים, ואמרו בירושלמי ביצה ב, ב לא תאסור ולא תישרי. אבל בירושלמי משמע שלמאן דאסר הוא מה״ת דהא יליף לה מקרא. וראה כת״ס שם.

ונראה דנר יזכור גרע טפי שהרבה אין נזהרים בזה ואינו צורך גדול.

ולמעשה, מנהגנו שאין מדליקין בכלל נר נשמה עבור יזכור – ראה המלך במסיבו א ע׳ שכא. הנסמן באוצר מנהגי חב״ד תשרי ע׳ רכד.

 

 

#7960