« go back

We are making a Minyan in a prison for RH and YK. If we have a Minyan but not 6 people Davening the Amida can they still do Chazaras Hashatz since we are dealing with people that don’t know how to Daven?

In order to do Chazraras Hashatz, there need to be at least 6 people who Davened Shemoneh Esrei. If there weren’t 6 people who Davened, then the Chazan should Daven his Shemoneh Esrei out loud so that all can answer Kedushah. Even if it is just for the Chazan (he is the only one who didn’t hear Kedushah) he can say Shemoneh Esrei out loud (but should finish after Hakel Hakadosh quietly. He should continue Elokai Netzor through Oseh Shalom).

However, on Rosh hashanah and Yom Kippur – with the exception exception of Minchah on Rosh Hashanah when there are no Piyutim – this is not an option, for there are Piyutim that are said during Chazaras Hashatz and that is considered a Hefsek during one’s Davening. Therefore the only choice is that they should first Daven quietly and then the Chazan should do Chazaras Hashatz. If there are no six people who Davened, Chazaras Hashatz can’t be recited, as mentioned. Therefore, they should advise the Mispalilim to say the Amidah in English (or the language they understand) and after they can do Chazraras Hashatz.

 

Sources:

בתפלה רגילה: שוע”ר סי’ סט סעי’ ה וראה בתהל”ד שם. וראה שו”ת השלוחים סי’ ח ובנתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 49 ובמקורות שם ועוד

בתפילות ימים נוראים: שוע”ר סי’ תקצא סעי’ ג “ועכשיו שהש”ץ מפסיק בפיוטים באמצע התפילה אין אדם יוצא בתפילת הש”ץ…״. וראה מטה אפרים שם סעי’ א “אף הש”ץ לא יצא בדיעבד אם לא התפלל בלחש” (אבל סותר עצמו בסי’ תרכג סעי’ ו. אבל כן נראה בפשטות לפי דעת רבנו כנ”ל). ולכן בנד”ד שהוה כבדיעבד שאין ברירה, יש לעשות עפ”י דברי רבנו (אעפ”י) “שאפי’ יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה”. [ומ״מ אם אין תשעה עונים אמן, אף שאין כאן חשש ברכה לבטלה, אינה בגדר תפלת הצבור ואין הצבור יוצאים ממנו – אדה״ז תקצד, א. אלא שכנ״ל בלא״ה אומרים פיוטים ואין יוצאים ממנו

.ובנוגע לתפילה בקול רם אחר קדושה – כ״כ אדה״ז שם במוסגר. וכן פסק בקצור שו״ע כ, ט

וראה חקרי הלכות סי’ סט ס”ק ב: ומה שמקיף רבנו ז”ל זה ולא יאמר בקול רם רק עד האל הקדוש מפני שמסופק עוד בדין זה ובפרט לפי דברי האריזל בשער הכולל דרוש א דחזרת העמידה הוי כמו תפלת לחש ומקומה יותר גבוה מתפלת הלחש ע”כ אפשר עדיף שהש”ץ יאמר כל יח ברכות בקול רם ובפרט שדברי הרדב”ז הם קשים מכמה מקומות ע”כ מקיף דבר זה ודו”ק היטב בזה” וראה כף החיים סי’ סט שכן נראה דעתו. אבל, למעשה, באופן שכבר התפלל ומתפלל עוד הפעם רק בשביל קדושה – אינו יכול להתפלל כולו בקול רם, שכיון שכבר התפלל לעצמו ומתפלל עוד הפעם לעצמו רק בשביל קדושה, ובפרט כשאין תשעה עונים, שאין כאן שום גדר של תפלת הצבור – אין כאן גדר של חזרת הש״צ בזה. ולא שייך מה שכתב האריז״ל

והנה, בסי’ קא סעי’ ג “בראש השנה ויום כיפור מגביהין קולם״. אבל שם שיזהרו שלא להגביה יותר מדאי. ופשוט שבמתפלל בקול רם – שהוא יותר מדאי. ומש״כ שם: ומ”מ הש”ץ המגביה קולו כדי לעורר הכוונה ולהשמיע יפה לבריות יפה הוא עושה –  אינו שייך לכאן שהרי אינו בגדר ש״צ. ובסי’ קכד סעי’ ג “צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל ‘בקול רם’ לצבור… ואין בזה   מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן” ולכאו׳ בנדון זה הוה שעת הדחק (ראה בזה קצות השולחן הערות למעשה ע’ סא). ומ״מ,  שם מיירי שמתפלל בתור ש״צ. ודוחק לומר שגם זה הוא בגדר שעת הדחק

והנה, בשו״ת השלוחים שם מביא סי’ קא הנ״ל וכותב ״למדנו מדבריו שכאשר יש לאדם סיבה מדוע להתפלל שמונה עשרה בקול רם ואינו מטריד בזה את הציבור הדבר מותר וכן הוא בנידון דידן שרוצה להפוך בקול כדי לשמור על צביון תפלה בציבור ואינו מטריד הציבור משום שאינם מתפללים אז הדבר מותר” – אבל  ערביך ערבא צריך. ובפשטות, התם מיירי רק בשביל כוונה, או שילמדו. ולא הותר להגביה קולו בכל אופן ועצ״ע בזה. ומה  שמביא הכף החיים שלדעתו יש לומר התפלה בקול – היינו עד קדושה דוקא כמפורש שם. ו גם בס׳ הנ״ל כותב שאינו ממליץ לעשות כן

ו כלל לא הבנתי התועלת לעשות דמוי חזרת השצ. ולמה לא יאמר בקול ויאמרו אחריו מלה במלה וללא פיוטים, כמ״ש הפוסקים. או כהצעתנו כאן להתפלל בכל לשון

 בכל לשון – ראה שוע”ר סי’ קא סעי’ ג ש”יכול להתפלל בכל לשון שירצה כשמתפלל בציבור” וראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב פרק ג הע’ 3


Add Comment

Your Email address will not be published