Is there any problem with taking rocks from Eretz Yisroel out of Eretz Yisroel?

 

No.

 

Sources:

פשוט שהאיסור רק בפירות משום יוקר השער. ול״ש בנדו״ד. ואפי׳ מיני תבלין מותר – רמב״ם מכירה יד, ז. וגם בפירות מותר בדבר מועט – שערי צדק שער משפטי הארץ יא, יג. אבל ראה פאת השולחן בית ישראל ה, נו. וראה אמרי נועם מועדים שו״ת בסוה״ס ב. ושם: על המנהג ששולחין מא״י לכאן יינות ושמנים למתנה וכו׳ ראינו כל גדולי הדור וצדיקים נהגו בזה ובוודאי יש להם על מה שיסמוכו כי העיקר בזה אינו מחמת שבח א״י וכו׳ רק עיקר הטעם הוא מחמת יוקר השער וכו׳ במקום שיש פריצי הדור או עכו״ם והם יעשו מסחר בזה א״כ מה יועיל מה שיהיה נאסר לישראל על כן מותר וכו׳ ואם באנו להחמיר לעשות סחורה אבל מתנה מועטת ודאי דמותר דל״ש בזה יוקר השער. ויש להביא ראיה לדברינו דל״ש לאסור במתנה מועטת דהלא לפי דברי הכס״מ פי״ד מהל׳ מכירה דלאו דווקא יינות ושמנים רק כל פירות א״י הראויים לאכילה הם באיסור להוציא מא״י לחו״ל א״כ איך נתן אליעזר עבד אברהם מגדנות לאחיה ולאמה ופירש״י ז״ל שם מיני פירות של ארץ ישראל והלא לדברי הכס״מ כל הפירות המה בכלל האיסור. [ולהעיר מתורת משה להחת״ס חיי״ש כד, נה]. וכמו״כ ביעקב אבינו ששלח מא״י מנחה ליוסף מעט דבש בטנים ושקדים, ועיין במד״ר פרשת מקץ ששלח לו חמר שהוא יין גם איגורי שהוא זיתים גם שמן הנעשה מבטנים ושקדים וכו׳ אלא ודאי דדבר מועט למתנה בעלמא מותר וכו׳ הלא מצינו במלכת שבא והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ופירש״י ז״ל מתנות ומגדנות המצויין כאן ואינם מצויין במקומה, והלא מגדנות הם פירות א״י כמו שפירש״י ז״ל בפ׳ חיי שרה וכו׳ ובפרט שפירשו שם (עי׳ רד״ק ומצודות דוד שם) שנתן בנדיבות רב כיד המלך… ומכל הני ראיות נראה ברור דבמתנה מועטת בעלמא ולא לסחורה אין חשש כלל ומנהג ישראל תורה הוא ומה גם שהוא דבר שהשכל מחייב דבכגון זה ל״ש יוקר השער ופוק חזי מאי עמא דבר.

ובנדו״ז שא״ר לאכילה כלל אין כאן בית מיחוש. וראה שו״ת בי״צ יו״ד ב, קכא שכתב להתיר באתרוג ״כיון דלעת עתה אינו ראוי לאכילה, לא הוי בכלל  חיי נפש״. ועו״כ ש״במקום שאתרוגים מרובים, ולאכילה אין שוים אף חלק עשירית ממה ששוים למצוה על כן לא שייך בזה חיי נפש דעיקר נטיעה היא למצוה, על כן יש להתיר בזה. וראה שו״ת אפרקסתא דעניא או״ח א, קג שסמך למעשה על הפוסקים שרק יינות שמנים וסלתות נאסרו. אבל ראה שו״ת מהרש״ם א, עב במפתחות.

ולענין ספרים – בשו״ת חיים שאל ב, לח, צה שכיון שספרים מצויים אין לחוש. וראה גם שו״ת היכל יצחק או״ח כה.

ואדרבה, מעליותא איכא בהכי משום כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. וראה מגילה כט, א וברש״י. ולהעיר משה״ש א, ה. שוחר טוב תהילים סד. ילקוט שמעוני תהילים רמז תשפז. וכן נהגו גדולים וצדיקים לקבוע בביהכ״נ אבן מא״י. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ד, סג.

וכן המנהג בקבורה – רמ״א יו״ד שסג, א. ש״ך ג.  וראה ס׳  לעת מצוא אדלר שהביא ממעתב הגר״א גוטמאכער: גם למודעה, שמי שאפשר לו להיות כלי בעפר ארץ ישראל בחייו בחדר שבו רוב תשמישו מביא לו ולכל בני ביתו קדושה וטהרה.

 

#3370