« go back

If someone asked a non-Jew to turn on the light on Shabbos, can I not use the room till the end of Shabbos?

 

You may use the room but don’t use the light.

 

Sources:

ראה אדה״ז רעו, ב.

ולכאו׳ יש לצדד להתיר השתמשות לאורו בהדליק לצורך סעודת שבת, שבשוע”ר שם סעיף ח, כתב ללמד זכות על המקילין היא משום שיש מתירין לכתחלה, אפי’ מלאכה דאורייתא לצורך מצוה, וא”כ ביארנו בשאלה #11741, שכל שיש מתירין אפי’ לכתחלה, סומכין עליו בדיעבד שלא יהי’ אסור (עכ”פ באיסור דרבנן, וגם כאן היא דרבנן), ועיין גם בשאלה #11555. אבל אפשר ששאני כאן במלאכה שעשה גוי עבור ישראל, וגם דעה זו של בעל העיטור רובו ככולו של ראשונים חולקים. וראה פמ״ג רנד בא״א יא שהמורה צריך לעיין מי הם החולקים. וראה מחה״ש שם יא. והיינו שרק בספק השקול וכדומה יש להתיר בדיעבד. וכן מצינו בכ״מ שאסרו בכיו״ב גם בדיעבד אף שיש מתירים – ראה אדה״ז שיח, ט. ובסי׳ רנג כה הוא במוסגר. אלא שבדאורייתא חמור טפי. וראה קו״א רנג, ט. ועיין ב#11035 שהחמרנו. וכן מצינו בשו״ת הריב״ש שפז, ובחיי״א סב, ו ובמשנ״ב רעו, א בבה״ל ד״ה אסור, שגם ללמוד ולאכול בכלל האיסור. ואין לומר דמיירי בהדליק שלא לצורך מצוה ורק ההנאה היא של מצוה, שהרי לדעת בעה״ט פשוט שג״ז מותר. ודוחק לומר שלאכול היינו לא לסעודת שבת אלא אכילה גרידא. ועכ״פ ללמוד ודאי היינו למצוה. ואכן בריב״ש לא הובא ללמוד. ורק בהדליק לצורך אכילה דאיכא בהדה הנאת הגוף כתב לאסור. ויש מהפוסקים כתבו להדיא להתיר הנאה של לימוד, מטעם דמצות לאו ליהנות ניתנו – ראה שו״ת פני ארי׳ מז. השיב משה או״ח י. רב פעלים ב או״ח מג. מהרש״ם ב כד. זכון יוסף פאק עח ואילך. אלא גם לדידהו אינו מחמת הסברא שבמקום שיש מתירין לכתחילה מותר בדיעבד. והדרינן שבשאר הנאה לא הותר.  ושו״מ בשש״כ ל הע׳ קנג במהדו״ח שהביא בשם הגרשז״א שנתקשה בד׳ המשנ״ב מדוע אין לסמוך על בעהע״ט בדיעבד. ושו״ר במלכים אומניך ע׳ עז שנסתפק בדבר והביא מהגריש״א להתיר רק בשוגג ולא במזיד. וטעמו לא נתפרש. ואולי ס״ל שבמזיד קנסינן לי׳. ולא הביא מד׳ המשנ״ב.

 

 

#14122


Add Comment

Your Email address will not be published