If one gets a manicure, or has someone else do their nails in a salon, are they required to cut/file them not in order?

 

Yes. At least have them do the nails not in order. This is accomplished by never doing two in a row. Also, they shouldn’t begin with the pinky or the middle finger. It is advisable, if possible, not to start with the thumb either.

 

Sources:

לא מצאתי מפורש בזה. ומסברא אחד המקיף ואחד הניקף [ובדרך אסמכתא רחוקה, וכעין רמז, ילה״ע מט״ז יו״ד קצח, כא, לגבי מסייע בנטילת צפרניים. אבל הש״ך בנקוה״כ חולק. וכ״ד אדה״ז שמ, ב במוסגר. אבל פשוט שאינו נוגע לכאן שהמדובר בחשש סכנה, וכדלקמן. ואת״ל שהסכנה קיימת גם באופן שאחר נוטל צפרניו, וכנ״ל, יל״ע אם הסכנה על החותך או הנחתך, ונפק״מ, באופן שאינו יהודי נוטל צפרניו של יהודי]. ובשו״ת נשמת שבת א, קסד חידש מד״ע ללא כל מקור או סברא להקל בנוטל צפרני תינוק.

וכמדומה ברור שנוהגים להחמיר בזה. ושו״ר בנט״ג שבת כז הערה ז שנוהגין להקל כשנוטלים צפרני קטן שלא הגיע לחינוך. ולא שמענו ממנהג זה. ואעיקרא דמילתא, צ״ע לומר שתלוי בגיל חינוך.

וחמירא סכנתא מאיסורא, שהרי כתבו הראשונים (מחז״ו תקכט. וראה שם תקכד. ארחות חיים ברכות סז. אבודרהם. ועוד) שקשה לשכחה לקבור בנים ולעניות. וראה גם יש נוחלין ד, ג בהגה לה. ול׳ הלבוש: קיבלו חז״ל שכשנוטלן כסדרן יש בו חששות לסכנות. וראה גם בשו״ע אדה״ז שם ב. וכבר הורו הפוסקים בד״ז שלמרות דברי האריז״ל שהי׳ מלעיג על ד״ז, כיון שלא הי׳ אוסר, יש לחוש להחמיר משום סכנה – א״ר רס, ו. פלא יועץ ערך גילוח. זכל״א אלקלעי א שבת צ. א״א מבוטשאטש תנינא רס. וגם להעיר שבחמ״י שבת ג, כתב עלה שהרוצה לחוש יחוש, וכן העיד ע״ע שם שהי׳ נזהר מליטול צפרניו ידיו ורגליו ביום א׳, למרות ד׳ האריז״ל, שלא כדרכו. (ומצינו עד״ז בכמה מסידורי האריז״ל שכתבו לחוש לענין נטילת צפרניו ידיו ורגליו ביום א׳, אף שהעתיקו הנהגת האריז״ל שלא לחוש בסדר הנטילה. וראה לקו״ש כד ע׳ 343). ויש להוסיף שמצינו לפעמים לחלק בל׳ הרח״ו כשהזכיר מנהג האריז״ל לחוד או בלשון סתמי שהכוונה לכאו״א – ראה ברכ״י ח, ז ד״ה ומ״ש דאין ראי׳, והובא בלקו״ש לג ע׳ 103 הע׳ 71. ושם בפנים שהנהגת האריז״ל (לענין ט״ק) אינה הוראה לרבים. (ולהעיר מהכוונות שהובאו בלקוטי הש״ס להאריז״ל. וראה אצלנו 9167. ושם כתבנו באו״א).

ועכ״פ, יש ליזהר, שלא יתחיל באמה ובזרת, עיי״ש באר״ח. ועוד. אבל מש״כ באר״ח שם שלא להתחיל באצבע – הרי לדידן קייל״ן דמתחיל בימין באצבע. וראה גם א״ר שם שהוכיח מדברי הראשונים שאפי׳ בב׳ צפרניים כסדרן איכא סכנתא. וכדברינו, כך מצאתי בשו״ע המקוצר רצאבי נא, ז ובעיני יצחק שם נא.

הן אמנם, שבפרישה ר״ל שבכלל אין להתחיל גם באגודל שאין להתחיל מראש הצפרנים. וכנראה שלדעתו ג״ז בגדר כסדרן. אבל דבריו אינם עולים יפה עם דברי שאר הראשונים. אמנם, למעשה כיון שכ״ה הסדר ברמ״א ובכל האחרונים, ויתכן שטעמם כיון שהקפידו שלא להתחיל באגודל – כדאי לעשות כן באפשר. וראה בארוכה קובץ נחלת אבות ה, רנב.

אלא שבאם קשה הדבר להורות להם שיעשו כסדר המובא ברמ״א, לפחות יעשו שלא כסדרן, שי״א שעיקר ההדגשה שלא ליטול כסדרן. וכ״כ בהגהות (אגודת שמואל) הנמצא בפירש״י דניאל ה, טו: ואין בו שום סוד אלא בהסימן זה שיזכור לחתוך בדילוג. וכ״מ באבודרהם. ושם נתן סימן קשי״א (קמיצה שמאל ימין אצבע) בלא תירוץ, ושם, שהסדר הוא בלא תירוץ. ויתכן לפרש בכוונתו, שאין טעם מיוחד לסדר זה. וכן במחז״ו תקכד. וראה גם בש״ך עה״ת נשא (טז, ב): באים עליהם בעקיפין שקוצצים אותם בדילוג.

וגם ל׳ הלבוש ואדה״ז שם מורה שעיקר הכוונה שלא יהי׳ כסדרן, עייש״ה. וי״ל, שכ״מ קצת ל׳ המג״א רס, א. ובדוגמת לשון המג״א הוא בכ״מ – פלא יועץ הנ״ל. ועוד. וראה גם הגהת הנאמ״ן לנפש חי׳ צבאן מערכת צ אות א, ובשיירי הנפש שם. ויש שכתבו גם בדעת האריז״ל  שלא נזהר רק בסדר שבאבודרהם, כהל׳ בשעה״כ, אבל מ״מ דילג ולא חתך כסדרן.

ויש שכתבו עפ״ד האגודת שמואל (הנ״ל) שעיקר הטעם משום לא ילבש – שאין קפידא בד״ז לנשים. אבל דבריו לא נתקבלו. וגם טעמו לא נמצא במק״א. ובקצוה״ש עג בבדה״ש ה, כתב רק לגבי טבילתן משום שומר מצוה.

ובפשטות, אחד הנוטל כל הצפורן או חלקו, כיון שכ״ז שייך גם בחתיכה מועטת שהרי לא חילקו בין עודף על הבשר וכו׳. (ולהעיר, מענין תספורת בר״ח – שנזכר להדיא ל׳ גילוח בצוואת ריה״ח – ראה אג״ק חי״ח ע׳ קצא שמידי ספק לא יצא. אבל שם הוסיף שלשון אדה״ז הוא להסתפר). ואולי יש לדמות לחיוב נט״י שהוא גם בחתיכה מועטת – כה״ח פלאגי ח, כז. וראה שו״ת רבבות אפרים א, י. וראה אצלנו 4169, לענין הליכה עליהן. וכן אצלנו 9438 – לגבי נטילה בר״ח ועוד. ומידי ספק לא יצא. ובכל אופן, לא נתפרש להדיא לגבי נטילתן שלא כסדרן. ומסברא י״ל דהכא שאני שגורר כולן, וצ״ל שלא כסדרן. ואף שבמילי דחסידותא שהובא אצלנו שם משמע גם לגבי נטילת ידיו ורגליו ביום אחד, אינו ברור בלשונו שם, דקאי בהמשך לזה. ובמהדורות חדשות בא בקטע בפ״ע. ובכלל, פירוקא לסכנתא לא עבדינן. ואף את״ל דקאי גם לגבי זה, אין לנו לחדש מעצמנו בכיו״ב לנדו״ד.

 

 

#2118