If my parents are away for a few days, can I sleep alone at home?

A man should not sleep alone at night in a house; according to many Poskim, this also applies to sleeping alone in a room, even if there are other people in the house. One of the reasons given for not sleeping alone is that it’s considered dangerous, and that the Satan takes the opportunity in such a case to emphasize a person’s shortcomings as an act of Heavenly prosecution. If the door of the room remains open or, according to some, even unlocked, it’s not considered being alone.

There are various solutions which are suggested as a means of sidestepping this issue. One which is acceptable to most Poskim is to leave a light on in the room (or allow outside light in), since there’s only a problem if the room is completely dark.

A number of other justifications for leniency are mentioned, some of which are: sleeping in a room where there is a Mezuzah or Seforim (holy books), having recited Krias Shema Al Hamitah (the prayers before retiring for the night), and wearing Tzitzis. Some Poskim also state that sleeping Shinas Ara’i (for a short time) isn’t an issue, while some say that neither is sleeping in a Beis Hamidrash or in a Sukkah. There are those who argue that this problem doesn’t apply on Shabbos or Yom Tov, and certainly not on the first night of Pesach, when we are protected from harm. However, all of these leniencies are debated and contested by other Poskim, and the only solution that is accepted by most authorities is leaving a light on, as mentioned above. Finally, some sources state that this Halachah doesn’t apply to women.

 

Sources:

שבת קנא, ב. ירושלמי שבת פ״ב ה״ו. צוואת ר״א הגדול ארחות חיים. תיב״ע בראשית ב, יט. זח״ג מה, א. והובא ברי״ף וברא״ש להלכה. וכ״ה בארחות חיים הל׳ מעקה. סמ״ג ע׳ עט. סמ״ק מ׳ קעא. רי״ו נט״ו אות ל. (וראה באומר השכחה שבת שם שתמה במה שלא הובא ברמב״ם וטושו״ע. וגם הרמ״א לא הביאו. וראה מש״כ ע״ד הפלפול בנימוקי הגרי״ב (רוצח פי״ב ה״ד). וראה שו״ת להורות נתן (ח״ז חו״מ סקל״ד סק״ד) בדעת הרמב״ם. ובדעת הרמ״א – י״ל דכייל לכולהו במש״כ ביו״ד סקט״ז ס״ה שיזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה. ואטו כי רוכלא ליזול וליחשוב).

והובא גם במהרי״ל לקוטים. כנה״ג יו״ד סקט״ז בהגב״י סקל״ט. מג״א סרל״ט סק״ז. שו״ע אדה״ז הל׳ שמירת הגוה״נ ס״ו ובקו״א לשם (ושם, שרק בלילה או בבית אפל). ועוד.

ובכתהאריז״ל, נמצא הוא בספר הכוונות (ישן) סז, ב.

ואם האיסור הוא גם בשדה – הנה בשו״ת בנין עולם יו״ד סי׳ סב כ׳ דכש״כ הוא. אבל ראה במכתב כ״ק אדמו״ר לר״מ פאנדעלער (הי ניהו, ר״מ זעלבאוויץ מריגא, מח״ס עטרת מרדכי, ראה מזה בהעו״ב יו״ד שבט תשנ״ט)  שאין מדמין כגון זה. ואדרבה, בבית חמור יותר. (ולהעיר שבמהרי״ל שם, בהמשך הענין, כ׳ ליזהר לא לילך בשדה יחידי בלילה. ולכאו׳ כוונתו מצד איסור יציאה יחידי בלילה. וצע״ק לומר שבישן עדיף טפי ואי״ב חשש).

והנה, במהרי״ל שם, הביאו המג״א, שבית היינו חדר. ולפ״ז מ׳ שגם כשיש אנשים בשאר הבית לא סגי. וכן הבין במשנ״ב סרל״ט בשעה״צ שם סקי״ז. אבל כתב שהעולם נוהגים להקל. וצע״ק שהשמיטו אדה״ז. ובמ״מ וציונים לשו״ע אדה״ז (מאנגעל) ר״ל שלאדה״ז בית דוקא, מדהשמיט ד׳ המג״א. ועוד זאת, שבויעתר יצחק – צויין במהדו״ח דשו״ע אדה״ז (ונדפס גם ביגדי״ת ירושת״ו גל׳ כח) – מפרש בכוונת המהרי״ל שבא להודיענו שגם בית שיש בו רק חדר א׳ נק׳ בית. ודוחק. וגם בתו יהושע דיני שמירת הגוה״נ בעת שינה סכ״ב נ׳ שלא הבין כן בדעת אדמו״ר.

ובשו״ת חלקת יעקב ח״א או״ח סנ״ז כ׳ להקל משום שומר פתאים השם, ובפרט בי״ב מזוזה, ופתח פתוח, וכדלקמן.

ובאחרונים העלו על שולחן מלכים כמה צדדי קולא בהלכה זו, וכנזכר אצלנו בפנים, ושקו״ט בזה בכ״מ  – ראה אמרי פינחס סדה״י ועניני תפילה סר״ט (כשיש ספרים וכשעושה בשביל מצוה לשכב כדי לקום ולקרוא ק״ש בזמנה). א״א מבוטשאטש סרל״ט. כה״ח סקמ״ט. הנסמן בדרכ״ת יו״ד שם סקס״ו. שד״ח ח״ט דברי חכמים ספ״ה. שו״ת דובב מישרים ח״א סע״ט. תורת יקותיאל או״ח מהדו״ק סי״ד בסופו. בצה״ח ח״ד סע״ו. שערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר זצ״ל סע״א בקו״א סק״ב. מאור ישראל שבת שם. וראה בירור הלכה תליתאה סרל״ט. פסקי תשובות שם סק״י. הלכה ברורה שם ס״כ. וראה המלוקט בס׳ היחיד והלכותיו סכ״ד.

וראה ועלהו לא יבול ח״ב ע׳ קז שהוא רק הנהגה טובה. וידוע שבכ״מ אסור הוא רק משום מדת חסידות. ולהעיר ממאירי שבת שם שכ״ה בכ״ד שמביא עצמו לידי נסיון של פחד. וא״כ י״ל דמאן דלא קפיד לא קפדינן בהדי׳.

עוד אחת היא לנו במש״כ בשו״ת תורת יקותיאל הנ״ל להתיר כשקורא קשעהמ״ט (וראה בתל תלפיות חו׳ מה (תשרי תרח״ץ) ע׳ קפב, לאיסורא) – שכ״ה כבר בס׳ המאורות שבת שם. ושם רק כשקורא בכוונה. אבל במאירי שם מ׳ קצת שהוא רק אם אירע לו כן.