« go back

I would like to Kasher my Fleishig oven to Milchigs, make some Milchig food and then Kasher it back to Fleishigs. I was wondering how I would go about that? My oven has a clean button.

 

An oven may be Kashered by turning on the self-clean for a full cycle. When Kashering from Milchig to Fleishig one may Kasher even by leaving the oven on for a full hour on the highest setting.

The custom among Ashkenazim is to avoid Kashering from Milchig to Fleishig or vice versa. This applies to Kashering done via boiling water (hag’ala), and according to some, even to kashering via direct heat (libun). This custom doesn’t apply when kashering an oven from Milchig to Fleishig via self-clean.

 

For more on the above-mentioned custom please see here:

Halacha2go.com #727: When Kashering an Oven from Fleishig to Milchig is OK

 

Sources:

בליבון גמור ודאי אין לחוש כדמוכח במג״א תצד, ח (למרות שהו״ע הביא – תקט, יא – המנהג שלא להגעיל בין בשר לחלב). וכ״ה בשו״ע אדה״ז שם טז. וראה שו״ת דברי מלכיאל ד, ס. וה״ט חדא שלא ישכח. ועוד שבנדו״ד פנים חדשות באו לכאן – ראה תוס׳ פסחים ל, ב ד״ה התורה. ושם בדברי מלכיאל קאתי עלה מטעם אחר עפ״מ שחידש מד״ע בטעם המנהג. אמנם מש״כ שם בדברי מלכיאל בשם הפמ״ג תנא (בא״א ל) ותנב (בא״א יג) לאסור אף בליבון גמור, לפענ״ד אין הכרח דמיירי מליבון גמור. ובתנב – מלכתחילה מיירי רק בהגעלה. וכן גם בפמ״ג יו״ד פט במ״ז ז – שלא הביא בדברי מלכיאל – שפיר י״ל דקאי בליבון קל.

אבל במחה״ש תקט, יא מוכח דס״ל לאיסור גם בליבון גמור. ועלה אתו בהסכמה במשמ״ש על הפמ״ג יו״ד פט במ״ז ז. ופי׳ כך בדעת הפמ״ג. ואין הכרח לדבריו, ושפיר י״ל דמיירי בדבר שאין דרך להסיקו תחילה. ובכל אופן, דברי המחה״ש שייכים רק בדבר הצריך ליבון גמור שיש לחוש שישכח לעשות הכשר גמור. אבל בדבר שצריך רק ליבון קל ומחמיר ללבן ליבון גמור, גם המחה״ש לא החמיר, שלדעתו ההיתר הוא רק בליבון קל כשהדרך להסיקו לעולם ע״י ליבון, וכדלקמן. ועוד ועיקר שבחזרה לכבשן דעדיף משאר ליבון, ודאי אין לחוש לכך. וגם דברי המחה״ש בדעת הרמ״ע מפאנו צ״ע, ראה להורות נתן דלקמן. ועכ״פ במג״א גופא מוכח דלא ס״ל הכי, כנ״ל.

והרי יש מקילין גם בליבון קל – ראה שעה״מ יו״ט ד, ח. אבל במג״א מפורש דקאי גם בליבון. וכ״ה בפמ״ג או״ח תנא בא״א ל. יו״ד סוסי׳ פט במ״ז. מנחת פתים תקט. שו״ת חיים של שלום פד ד״ה ואיידי. דברי יעקב שור מ. עצי לבונה הכשר כלים מו. אבל בשו״ת מהרש״ם ב, רמא שיותר נראה כדברי שעה״מ. וראה גם עצי לבונה יו״ד סוסי׳ פט. ערוגות הבושם יו״ד עג, א. דרכ״ת קכא, נט. שו״ת בא״מ ג, קה. והעירו שלטעם שבפנים יפות עה״ת תרומה ד״ה עוד נראה, וכעי״ז הוא בדברי מלכיאל שם, מותר ג״כ בליבון.

[ועכ״ז קשה להתיר בקביעות בליבון קל, דנוסף לזה שכנ״ל יש לחוש למ״ד שהמנהג גם בליבון, ובמציאות רואים דשייך שכחה כשהכשרו בקל, עוד זאת והוא העיקר, שבקביעות ה״ז כמעט מדינא דגמרא חולין ח, ב, ונפסק בשו״ע יו״ד סד, טז, שהביא המג״א, ולא רק ממנהגא. והמנהג בא להוסיף גם כשאינו בצורה קבועה. וראה גם אג״מ יו״ד ג, כה ד״ה אבל. אלא שגם בגמ׳ גופא אי״ז איסור גמור לחלוטין, ראה אג״מ יו״ד ב, מו. ושם להתיר בתנורים בשעהד״ח מה״ט. וראה גם בשעה״מ שיל״ד הראי׳ מחולין כאשר יראה המעיין. ואולי כוונתו דהתם חיישינן שטרוד במלאכתו וישכח].

ובפרט בתנור שבלא״ה הדרך להסיקו קודם ההשתמשות, ולא ישכח – ראה מחה״ש למג״א תקט, שם. וכן הוא בתנורים שלנו – תשוה״נ א, תל. אבל הרבה כתבו לחוש בתנורי ימינו, ראה שו״ת חלקת יעקב יו״ד כג, ג. שרה״מ ד, עא, ג. להורות נתן א, לד, כ. ועיקר הטעם שמשתמשים בו גם קודם שמגיע לידי היסק. אלא, שלדעת אדה״ז שבליבון קל סגי ביס״ב, שוב אין מקום לחוש, שהרי ל״ש שיתחממו המאכלים ויזיעו לפני שהוכשר התנור בליבון קל.

ובתנורים שבימינו, בלא״ה עיקר החשש רק משום זיעה, וכמה ספקות בדבר, ויש מקום להקל יותר מתרי טעמי, חדא שגם אם ישכח סו״ס ל״ד לקדירה או תנורים שבימיהם. ועוד טעם, שכיון שבלא״ה נהגו להקל מה״ט באופן ההכשרה (של״ח לכך שהוא מאמאייל ושבכ״ח צריך ליבון גמור ושיהלכו גחלים ע״פ כולו), שוב הדרינן למש״כ במג״א הנ״ל שכיון שהדרך להשתמש בו לעולם ע״י ליבון ע״י שמסיקו תחילה ליכא למיגזר.

 

 

#6455