I came across an interesting situation. There is meat that is Kosher slaughtered (certified by X) but during the Kosher slaughter Muslims say their blessing on it which also makes it Halal for them.. It is an interfaith meat. It is under X supervision.. And comes from a Glatt Kosher Slaughterhouse.. but these Muslims also do their thing with the meat.. Is this Kosher meat that is blessed by Muslims OK for Jews to eat?

 

Full Question:

There is a Muslim there saying a blessing while the Jews are doing the Kosher slaughtering. Also it is made sure that the animal is facing the Qibla (Muslim direction of prayer). They make sure that a horizontal cut is made not a vertical cut, in accordance with Islamic law.. All Jewish laws of slaughter and Muslim laws of slaughter are followed. The meat is 100% Halal and Kosher.

What is your opinion on this meat?

 

Answer:

This practice is inappropriate and should be stopped where possible. Nevertheless, the meat remains completely Kosher.

[This answer is intended to address the principles of your question, but not to render any sort of judgement regarding the practices of other Kashrus agencies.]

 

Sources:

בשו”ת הרשב”א ח”א סימן שמ”ה כתב שאינו דומה לשוחט לשם הרים דזה מחשב וזה עובד לא אמרינן, וגם אין איסור מצד הרואה ע”ש הטעם, ומ”מ ראוי הוא לבטל המנהג ולגעור במי שעושה כן, הובא בבית יוסף יו”ד סוס”י ד’ וכן נפסק בשו”ע ונו”כ שם וכן בלבוש שם וכן בשמלה חדשה (והמ”ז תמה עליו דהא איהו פסק דלכתחלה אין לשחוט ביודע שהגוי מחשב בשחיטה כו’ עיי”ש) והערוך השלחן מסיק דמשמע מדברי הרשב”א דאם א”א לו להישראל להשתמט מזה וכופהו לעשות כן אין בזה איסור כיון שהישראל אינו מחשב כלום ושוחט כדרכו ומה לו אם שוחט במזרח או בשארי רוחות.

הרדב”ז חלק א’ סימן קס”ב היקל בזה, הביאו הברכי יוסף והפתחי תשובה, והערך לחם מסיק שמ”מ ראוי להחמיר היכא דאפשר. ובאמת כך מוכח כד מעיינת במקור הדברים בתשובת הרדב”ז, שלא היקל אלא מכח דאיירי במדינת ישמעאלים שא”א כ”כ בענין אחר, ומסתעף מיניה עוד טעמים להיתרא ע”ש שמיישב באופן שאין סתירה בינו לבין הרשב”א. ולכאו’ טעמיו לא שייכים בנדו”ד (לשאלת השואל), ועוד שהרי הרדב”ז לא היקל אלא לשחוט למזרח כו’ אבל לא כתב להתיר כשמברכים הישמעאלים בשעת מעשה, ולכאו’ כל טעמי ההיתר שעליהם בנה את יסודו להתיר שחיטה לרוח מזרח לא שייכים היכא שמברכים להדיא ע”ש.