?האם מותר להשאיר את בנית הסוכה לחול המועד

 

שאלה:

האם מותר לכתחילה להשאיר את בניית הסוכה לחול המועד, או שמא יש בזה איסור מצד מכוין מלאכתו במועד.

שאלה למעשה באברך המתארח ביום ראשון של סוכות אצל אביו, ואין לו פנאי כעת לבנות סוכתו, ובדעתו לחזור לביתו במוצ”ש ואז לבנות הסוכה.

ולכאורה צדדי הספק האם בצורך מצוה הותר לכוין מלאכתו במועד, ומה הדין כשיש בזה מעשה אומן, וכגון לבנות סוכה חדשה.

 

מענה:

מותר אפילו לכתחילה. אבל לא במעשה אומן.

 

מקורות:

לצורך מצוה אין חשש בכיון מלאכתו במועד – ראה מג״א תקמה, י. משנ״ב שם בבה״ל ג ד״ה לעצמו. וראה הדעות בב״י שם. (ובפסקי ריא״ז סוכה ב, ד, ה התיר גם לעשות עוד סוכה).

ומפורש ברמב״ם סוכה ו, טז שגם בלא עשה סוכה במזיד מותר לבנות בחוה״מ. ואכן בטהרת השולחן תרלז העיר בל׳ השו״ע במזיד דלכאו׳ הוא בכלל כיון מלאכתו. וכתב בקוצר אמרים שיש ליישב. וראה בביהגר״א לשו״ע שם שעשה ציו״ן לירושלמי דלקמן. (ולמ״ד שגם לדבר מצוה אסור במכוון מלאכתו – צ״ל דמזיד שאני, שלא רצה לעשות סוכה, ולא שכיון למועד, משא״כ במי שרצה ובמזיד נשתהה עד חוה״מ. גם שאני סוכה שאינו יכול להמתין עד אחר המועד ומשו״ה לא קנסינן שיעבור על מצות סוכה). אמנם, במאירי סוכה כז, א, החמיר טפי,  שאם כיון מלאכתו אסור לבנות סוכתו בחוה״מ. אבל אין ראי׳ מזה לדידן שמותר בכיוון מלאכתו לצורך מצוה.

ועדיין אין ראי׳ שמותר לכוון רק שלא קנסו. וכ״מ בבה״ל שם. אבל ראה משמעות ערוה״ש שם י. וכ״פ במבקשי תורה חוה״מ קו פסקי הגריש״א פט שבצרכי מצוה מותר לכוון לכתחילה.

ולהעיר מטל תורה בדעת ר״א לירושלמי סוכה ב, ז שמה״ט קנסו בלא עשה סוכתו מערב הרגל לפי שכיון מלאכתו. ומוכח דלרבנן לית לן בה. ומציין שם למג״א הנ״ל.

ולכאו׳ י״ל יתר על כן, שהוא בכלל או״נ שמותר לכתחילה לכוון מלאכתו. ובנמוק״י מו״ק ד, א ד״ה גמרא, אפי׳ בבנין כותל חצר לצורך שמירת ביתו שעשוהו כצורך או״נ. והובא בב״י תקמ ד״ה ומ״ש רבינו. וראה בהגהות לבו״ש למג״א תקמ, ז.  ולכאו׳ כוונתו להתיר אפילו בכיון מלאכתו, שהרי בלא״ה דבר האבד הוא, ובאו״נ מותר לכוון. ומפורש בכ״מ בנוגע או״נ דהיינו אפילו לכתחילה – ראה חיי״א קו, ב. וכן הכריעו כל הפוסקים (ודלא כתוספת חיים לחיי״א שם. וכוותי׳ – ראה גם דברי שאול תקלג. ודוק היטב בביהגר״א תקלג, א שציין לביצה יט, ב, דהיינו לכוון לכתחילה). וכש״כ כאן דלא סגי בלא״ה, ומצוה קעביד, וילפינן מקרא שעושה כל שבעה. (ולהעיר מהפלוגתא אם מותר לבנות סוכה במעשה אומן מחמת שהוא צורך או״נ – ראה כה״ח תרלז, ד. ובארוכה הנסמן בחזו״ע סוכות ע׳ נ). אבל מפורש במשנה מו״ק יא, א גם בציר ומנעול ומפתח, שלא יתכוון לעשות מלאכתו במועד. והובא ברמ״א תקמ, ד. ערך לחם שם. פמ״ג במ״ז ב. משנ״ב תקמ, ה. וראה שו״ת בא״מ ז, צח מה שביאר, שאינו או״נ ממש.

ועכ״ז נדו״ד עדיף שהוא לצורך המועד ממש וגם צרכי מצוה, וכבנדרים ונדבות דביצה שם.

וחזי לאצטרופי השיטות להתיר מכוון מלאכתו גם במכשירי או״נ – מאירי מו״ק יב, ב. וכ״מ ברמב״ן פסקי חוה״מ, שכל שהן קרובים לאוכל נפש עצמו עשו אותן כאו״נ. (ומש״כ שם באא״פ מעיו״ט – לכאו׳ קאי רק איו״ט ולא אחוה״מ). והרי לראב״ד גם בכל צורך המועד מותר. וכולי האי לא מפשינן פלוגתא. וראה כה״ח תקלג, ד. ויש שכתבו שנחלקו מחבר ורמ״א – ראה חזו״ע חוה״מ קפו ואילך. ימי יוסף מיכאל תקלג, ג. וראה גם בהנסמן במעדני אשר לונצר קו. ב, כג.

והנה נחלקו בקציצת עצים מהמחובר אם מותר במכוון מלאכתו, אף שהוא רק מכשירי או״נ, להדעות שבמכשירין אסור (שלט״ז תקמ, ה וא״ר ועוד שם אסור במכוון מלאכתו. וכ״פ במשנ״ב תקמ, כז. ויש שכתבו שבמשנ״ב סתר משנתו, כדלקמן) – ראה מנחת פתים תקמ, ז. משנ״ב תקלג בשעה״צ ג. (אבל גם בזה ראה משנ״ב תקא, ח, באפשר מעיו״ט. וצ״ע, דהא ד״ז ל״ש בחוה״מ. וראה שעה״צ תקמ, כג).  ערוה״ש תקלג, ג. ובביהגר״א הנ״ל מוכח כמשנ״ב. ונתקשו בטעם ההיתר. ויש שיישבו שבמעשה הדיוט שרי גם במכשירין – ראה שש״כ סו הע׳ פא. ועוד. ועוד תירוצים נאמרו בזה. ובכל אופן, בניית סוכה לא גרע. וראה מעדני אשר שם צז.

כן לכמה דעות נתעצל אינו בגדר מכוון מלאכתו, ורק במזיד. וכן באומר מותר לא החמירו. וראה הנסמן במעדני אשר צט-ק.

אבל במעשה אומן, שבלא״ה אסור חכמה דעות גם בכיוון מלאכתו, כולי האי אין להקל לכתחילה.

 

#30947