From when and till when, during the days of Sefira, are we not allowed to listen to music?

 

From the beginning of Sefira up to and including the night of Erev Shavuos, until break of dawn. Once it’s morning, one may listen to music.

Re: Chol Hamoed – see here.

Re: Shloshes Yemei Hagbala – even those who suggest that there is no mourning during the Shloshes Yemei Hagboloh, nonetheless there is a discussion in Poskim whether one is allowed to listen to music, Rikudim U’mecholos Shel Reshus, music which is not associated with a Mitzvah.

Weddings are permissible, but regular music not associated with a Mitzvah should not be listened to until Erev Shavuos.

 

Sources:

אסרו חג: ראה בלינק הנזכר. ובפשטות, דינו כשאר ימי העומר ולא אישתמיט בשום מקום להקל יותר. אבל ראה חזו״ע פסח ע׳ ו. שו”ת ויצב אברהם סח. ישא יוסף ד, קיז. כי בא מועד ספירת העומר ע׳ מב.

ימי הגבלה: אע”פ שנוהגין להקל בג’ ימי הגבלה לערוך חתונות, מקום לומר שאין זה היתר גורף לריקודים ומחולות של רשות, וכפי שמובא באליה רבה סתצ”ג (הובא בפמ”ג ובשעה”צ שם). וכל–שכן לפי מנהגנו שנוהגין אבילות עד ערב שבועות. ודוגמא לדבר בחתונה ביום ל”ג בעומר שממשיכים עם המוזיקה לתוך הלילה שלאחרי זה, בזמן (של ספירה) שנוהגים בו אבילות, וכמובן שאין בו היתר למוזיקה של רשות.

ובהערות שם הארכנו למצוא צד להקל.

והעירני הרה”ח הריל”ג שליט”א, חבר המזכירות: להעיר, אירע מספר פעמים, כאשר בל”ג בעומר התקיימה חתונה בשכונתינו, הורה לי כ”ק אדמו”ר נשיא דורנו, ללכת להאולם בעוד מועד, ולמסור בשמו שהמוזיקה תמשיך רק עד צאת הכוכבים ולהפסיק אחרי זה, אבל יכולים להמשיך עם הריקודים, ע”כ מדבריו. וראה כאן:

כלי זמר בחתונה בל”ג בעומר

ובגוף הענין – הנה, המעיין בפנים בא”ר יראה דקאי רק להמנהג שנוהגים אז באבילות, ודלא כמשמעות הפמ”ג ובשעה”צ הנ”ל. ועוד שבא”ז שם סק”ה בשם הלבוש שמחמירים בכל ימי העומר, ומ”מ לא נקטו לחומרא זו רק לענין תספורת ונישואין. ולאידך, אין הכרח גמור שמנהגנו להחמיר בשלושת ימי הגבלה באבילות (כנ”ל), ואולי רק לענין תספורת והוא ע”פ קבלה. וכיון שבכלל, הלכה כדברי המיקל באבל, ובפרט בנדו”ז שהוא אבילות ישנה, ורק ממנהגא. ועוד זאת, שמצד המנהג גופא יש ספק בחשבון הימים, וכל כי האי א”צ להחמיר (ראה עד”ז בח”י סתצ”ג סק”ב. ולעניננו, בשו”ת דברי מלכיאל ח”ג סכ”ג (בנוגע לספיקו של הא”ר הנ”ל): דבדינים אלו ספיקא לקולא). וראה גם בכה”ח סתצ”ג סק”ט להקל מטעם אחר.

מקצת היום ככולו היינו מנה״ח – מקצת היום ככולו היינו מנה״ח – ראה רא״ש מו״ק ג, ל. שם לז. שו״ע או״ח לח, ד. יו״ד שפח, א. שצה, א. וצ״ע, דהא מעלוה״ש יממא הוא. ואולי כיון שצריך שיעבור עליו מקצת מהיום קבעוה בנה״ח. וכבר עמד בזה בשו״ת פנ״י ב, לט. ותי׳ אינו מובן קצת. ואכן בשו״ת הרשב״א א, תתו, ושם ה, קלג, משמע שבדיעבד מעלוה״ש אומרים מקצת היום. אבל מדבריו מובן, שהטעם שצריך להמתין עד נה״ח, הוא כבכ״ד שמשום חשש טעות ממתינין עד נה״ח.

ובנדו״ד, בביהגר״א תצג כ׳ – נה״ח. וראה במאמ״ר תצג, ד שהקשה על הב״ח שכתב עלוה״ש. ובל׳ אדה״ז משהאיר היום איכא לפרושי הכי והכי, שהרי לפעמים הכוונה לנה״ח – ראה רמב״ם ביאת המקדש ה, ט. מהרש״ל שם. (אבל גם י״מ באו״א). פיה״מ תמיד ה, א. אבל בשו״ע אדה״ז גופא נח, ד כוונתו לעלוה״ש. וראה גם שם ד, יג ויד. יח, ז. מז, ז. שם ט. מח, א. תנה, ו, עיי״ש עה״ג. וכ״נ פשוט שהכוונה לעלוה״ש, דאל״ה הו״ל לפרושי.

ולהעיר ממש״כ הב״ח בעצמו יו״ד קפג, שטובלת בנה״ח משום חשש טעות, דאילו מדין מקצת היום ככולו סגי בשימור משהו אחרי עלוה״ש. וכ״כ כבר בתר״י ברכות ה ד״ה בנות. ואולי ס״ל שבנדו״ד ליכא למיחש.

This year when Shavuos is Sunday night, when is it permitted to listen to music again?

 

 

#3880