« go back

Does water in an urn need to be switched every day according to Halacha?

The Alter Rebbe in Shulchan Aruch brings down that one should not drink water that was left overnight in metal. This is connected to spiritual “bad spirits” (“רוח רעה”).

The common custom is not to be particular about drinking water from the faucet, which has been in metal tanks over night. There are many justifications for this custom (e.g. plugged in, heated water, different metal, L’kovod Shabbos, or that Hashem protects regardless) and they have what to rely on. Rumor has it that the Rebbe was not particular about drinking from a plugged in urn that had water over night. Others testify the Rebbe drank from a Cheinik on the Blech which stayed over Shabbos.

Nevertheless, as a general rule, one should be careful where possible, unless there are other mitigating circumstances which allow for leniency.

Question 2:

Is Shabbos an exception? I.e. is it L’chatchila fine to drink from an urn left overnight- on Shabbos morning?

Answer 2:

Those that are particular not to drink from an urn during the week have reason to be careful on Shabbos, and if they want hot water on Shabbos they can buy an urn that is not made from metal. However, the same issue can apply to the Cholent too.

 

Sources:

שאלה א:

שו”ע אדה”ז הל’ שמירת גוף ונפש הל’ ז’. אג”ק ח”ב עמ’ קמ”ג. וראה גם שלחן מנחם יו”ד עמ’ כ”ב ואילך. גל’ התקשרות תרנה עמ’ 18. וש״נ. וראה בקדש פנימה גאנזבורג סי״ט. וראה צד היתר במתכת שבימינו – בשו״ת שבה״ל ח, סוס״ב. והמליץ ע״ז אחי וראש, רב אחאי גאון הרמ״ש שליט״א, כספך הי׳ לסיגים – ומה״ט מותר שיהא – סבאך מהול במים.

(אמנם, פשוט שבענין זה אין נפק״מ בין מיני מתכות, שמתכת אמרו (נדה יז, א) ולא ברזל, וגם הוסיפו להדיא שכלי נתר גם בכלל, משא״כ בעניני רו״ר שנזכר ברזל דוקא, שי״ל ששאר מיני מתכות אינן בכלל – ראה כעי״ז בשערים מצוינים בהלכה לאאמו״ר ב״מ קב, ב (ע׳ תתסז)).

[וראה זה מצאתי, במענה אליהו להאדר״ת סי״ח. נדפס לאחרונה, שדן בכללות הענין (ורק חלק קטן מדבריו נמצא בעובר אורח שלו, והובא באג״ק שם), ושקו״ט בכמה מהראיות וסברות הנמצאים באג״ק שם. ובסו״ד מסיק ג״כ שבכל כיו״ב אמרו     דהאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים השם. ומוסיף, שמשמע בנדה שם, שאינו רק ספק ולא ודאי].

שאלה ב:

באג״ק מוהריי״צ ח״א ס״ע רד:  וע״ד מים שלנו בכלי מתכת, מה שהרבה עושין כן להטמין או להסיק, בכגון דא אין אנו מתחשבים עם המקובל, ופוק חזי מאי עמא דבר. [כלומר, שאין מתחשבים עם פוק חזי וכו׳]. והירא את דבר ה’ יזהר בזה. ובעז״ה אני זהיר בזה. אמנם כאשר כלי נתר ככלי מתכת דמי, איך עושים עם הצ’ייניק כאשר מטמינים חמין על שבת.

והנה, באג״ק הנ״ל אין מענה לשאלה הנ״ל. אבל, בשמועות  וסיפורים, מהדורת תש״נ, ב, ע’ 49, שהרבנים אצל אדמו״ר מהר״ש חשבו שיש מקום להתיר משום כבוד שבת, או משום מחובר לקרקע. ואדמו״ר מהר״ש הראה להם שמלכתחילה לא היו מונחים בכלי מתכת. ואולי איכא למשמע מינה דלא ס״ל להקל משום זה, או דגופא דעובדא הכי הוה. אלא שמזה גופא שנהגו אצלו להטמין בכלי חרס, יתכן קצת ראי׳. ויל״ד. ועצ״ע.

וראה במשמרת שלום חיים וברכה יו״ד קטז, א שהוכיח במישור מירושלמי הובא ברא״ש ברכות ח, ב, להחמיר גם בשבת. וראה שו״ת מהרש״ם ב, סח, בהנ״ל. וראה מש״כ בממלכת כהנים הנדל נז.

ולהעיר ממחשבות בעצה יו״ד ה, להתיר כשהרתיחו כבר מתחילת הלילה. וראה גם בשו״ת יבי״א ב יו״ד ז, ב. [ושם, קס״ד להתיר אם הניחו עוד תבלין וכיו״ב במים. ולבסוף מסיק בכל הנ״ל, שאין לדמות הענינים זל״ז. ובעל טבעות זהב (הגרמא״ל שפירא) אכן ר״ל כן. ובאג״ק ב, ע׳ קמד במכתב אליו שולל ד״ז].

ולמעשה, לא ראינו מחמירים בצולנט לשבת על הבלעך, ובזה ל״ש גם ההיתר דמחובר. והמנהג הרווח אצל אנ״ש להקל. ואף שבמכתב הנ״ל באג״ק מוהריי״צ שאין להתחשב עם המקובל – סו״ס איכא בהא משום שומר פתאים השם, וכמ״ש כ״ק אדמו״ר באג״ק.


Add Comment

Your Email address will not be published