Does one need to check vegetables like spinach, fruits etc. if they will be pureed/juiced in a blender?
No, it does not need to be checked if it is totally crushed up. However, the spinach should be checked superficially before being put into the smoothie.
Question 2:
Would this apply to raspberries that are considered to be infested? Frozen raspberries?
Answer 2:
This does NOT apply to raspberries which are Muchzak B’tolaim. However, one may be lenient with frozen raspberries.
Please read a brief discussion on the topic:
Since we are forbidden to eat Tola’im (insects), many products have to be checked for potential infestation. The question arises why the principle of Bitul B’shishim (Halachic nullification of a substance if mixed into another which is sixty times greater in volume) does not apply to Tola’im.
There are two answers:
First, the rule is that Bitul only applies when the lesser amount becomes incorporated into the greater one, and can’t be found; if Nikar Ha’issur (the forbidden substance remains discernible) within the mixture then it’s considered to exist independently, and is not Batel.
Second, the rule is that a whole Berya (creature) is never Batel.
These answers may lead to another question: If so, why can’t we simply grind the suspect ingredient, thereby addressing both issues?
The reason is that, “Ein Mevatlin Issur L’chatchilah” (we may not preemptively and deliberately overwhelm a non-kosher ingredient in order to be Mevatel it); if we do, it is not Batel. However, if produce was purchased for the purpose of following a recipe that calls for blending or grinding the ingredients (for a smoothie, for instance), it’s obvious that our intent is not to nullify the insects, and therefore it’s permissible to blend the produce without checking for bugs. However, this applies only if it’s difficult to check the product for Tola’im, and that it isn’t a product that is Muchzak B’tolaim (assumed to be infested with bugs).
It should be noted that if a product is Muchzak B’tola’im it can be cleaned superficially so that it’s no longer considered Muchzak; but since there’s a possibility that some Tola’im were overlooked, grinding without the intention of nullifying the Issur eliminates any remaining concerns.
Sources:
ניכר האיסור – רמ״א יו״ד סצ״ח ס״ד ובפמ״ג שם במ״ז סק״ז. ט״ז סי׳ קד סק״א. שו״ע אדה״ז סתק״ז ס״ה. סתרכ״ו ס״ה. וראה בשו״ת הצ״צ יו״ד ס״ע.
ברי׳ – יו״ד סי׳ ק סק״א. פמ״ג ספ״ד בשפ״ד סק״א שכ״כ כל הפוסקים.
[ובמק״א – בתשו׳ לשואל – הארכנו בלימודי זכות שנכתבו בפוסקים בענין זה, וד״ז תלוי בגדר ניכר האיסור ובגדר ברי׳ לענין תולעים (ובדעת הפלתי סי׳ ק סק״ב). וכבר עלתה לנו ארוכה שם, ושם קנה שביתתו].
אין מבטלין איסור לכתחילה – שו״ע יו״ד סצ״ט ס״ה. והנה בשו״ת תרוה״ד סי׳ קעא, כ׳ להתיר באופן שהוא ספק איסור ואין כוונתו לבטל. וד״ז הובא בשו״ע יו״ד ספ״ד סי״ד. (ובאמת, כ״ה כבר בר״ן ע״ז יב, ב – לענין הגעלה. וראה ט״ז סתנ״ב סק״ה. שו״ע אדה״ז שם ס״ו. וראה שעה״מ מאכ״א פט״ו הכ״ה משה״ק בסתירת הר״ן).
ושקו״ט בפוסקים אי תרווייהו בעינן או לא. שהרי בשו״ע שם בסי״ג, לענין דבש שי״ב נמלים, מוכח שגם בודאי איסור מותר כשאין כוונתו לבטל. ואת״ל שבאמת בהעדר כוונתו לחוד סגי, צ״ב מש״כ בתרוה״ד שם שצריך לברר החטים קודם (ועיי״ש בש״ך סקל״ט), אף שאין כוונתו לבטל, ומ״ש מדבש שי״ב נמלים. ועוד צ״ב במה שאסור לבשל לכתחילה (שם ס״ט) אף שאין כוונתו לבטל.
ולאידך, במקום ספק איסור לחוד (ראה ש״ך שם סק״מ), מצינו כמ״פ שאפשר לבטל לכתחילה – ראה ש״ך סקי״ד סקכ״א. סקט״ו סקכ״ח. סצ״ב סק״ח. (וראה בדה״ש סצ״ט ס״ה בבי׳ ד״ה אין מבטלין). אבל ראה פמ״ג סצ״ט בשפ״ד סק״א. וראה שד״ח מערכת האל״ף סק״ה.
וכמה אופנים נאמרו בישוב הדברים – ראה מש״כ בשו״ת בעי חיי סי׳ קלח. ודחה דבריו בשו״ת חקרי לב יו״ד סי׳ קנד. וראה פמ״ג בשפ״ד סקל״ג. שם במ״ז סקי״ח. שו״ת נוב״י מהדו״ק יו״ד סכ״ו בהגה. מהדו״ת סנ״ו ואילך – הובאו בפת״ש סק״י. שו״ת רעק״א מהדו״ק סע״ז. שם סוסי׳ רז. וכדבריו כ״מ בחכמ״א כלל לח סכ״ג. וראה שד״ח מערכת האל״ף סוף סק״ד. פאת השדה סקע״ט. וראה גם בקובץ יגדי״ת חו׳ ס סצ״ב ואילך מש״כ בזה גדולי החסידים בזמן הצ״צ.
ודעת הט״ז סצ״ט סק״ז – דהיינו רק כשאא״פ בע״א. ועיי״ע ט״ז סקל״ז סק״ד. אבל ראה בפת״ש שם ספ״ד סק״ד במקום טירחא.
ובדעת אדה״ז – ראה שו״ע אדה״ז סתמ״ב ס״ה ובקו״א סק״ג. תמ״ז סנ״ג. סתנ״ג ס״ח. וראה בארוכה בפסקי אדה״ז סצ״ט ס״ה. וראה גם קובץ דברי תורה חו׳ ו, וחזר על דבריו בקובץ זכרון יעקב קאפל סנ״ג.
ובדעת אדמו״ר הצ״צ בזה – ראה חי׳ הצ״צ תרומות פ״ב מ״ב. וראה שו״ת הצ״צ יו״ד סס״ח.
וראה בשו״ת מנח״י ח״ג סע״ב שהחמיר טובא, אבל התם מיירי במוחזק בתולעים.
[ולהרחבת היריעה בכ״ז – ראה בס׳ כשרות ח״ב ע׳ 329 ואילך. בקונט׳ שי לאברהם (שבסו״ס זכרונות אליהו) ס״ח].
וידוע השקו״ט בדבר שדרכו באכילה וגם בטחינה ורק כעת שנודע שיש שם תולעים רוצה לרסקו, אם ה״ז בכלל אין כוונתו לבטל. וד״ז תליא באשלי רברבי. ועוד חזון למועד.
והנה, מש״כ בפנים שכמ״פ אחרי שטיפה ה״ז כבר בגדר מיעוט המצוי – כן מקובל אצל מורי ההוראה, אף שמסברא יש לפקפק שה״ז רוב התלוי במעשה. ועיי״ע בשו״ת חת״ס יו״ד סע״ז, הובא בפת״ש סק״ה, שאי״ז תיקון בטוח. גם יתכן לומר שאינו יוצא מחזקתו אא״כ בבדיקה כדת. אבל ראה שו״ת פנ״י ח״ב יו״ד סכ״א לענין בישול אחרי הרחיצה.
[ואיידי דאתא לידן, אף שאי״ז מן הענין, מקום אתנו להעיר כאן, במענה לשאלת רבים, די תמהין ושיילין בעסק התולעים, וכי תאמרו מה נאכל, הן לא נאסוף את תבואתנו, כי תאכלנו התולעת, וגם מה יום מיומיים לעשות חדשות בארץ, כאילו ניתנה תורה חדשה ונתחדשה הלכה, אצל האמונים עלי תולע, במה שלא ראינו בדורות שלפנ״ז.
ואשכחנא מרגניתא, שכבר הי׳ תחת השמש, בספר שער המלך ע״ס חדשי השנה להרב מרדכי ב״ר שמואל מווייעלקאטש (נד׳ לראשונה בזאלקאווא תקכ״ב) ח״ב (שער ו, שער הנחמות, פ״ג).
ובהיות שאין הספר מצוי העתקנו לשונו בקוצר אמרים: אפי׳ אותן ירקות ופירות שלא היו דרכן להיות מתולעים, אנו רואים בעתים הללו שבלתי אפשר לאוכלם כלל דשכיח בהם תולעים וכו׳, שבלתי אפשר להכירם מחמת קוטנן, והמה לבנים כמו מראה הכרוב ולא יאדימו כתולע. ואף שמזהירים את העולם אינם מקבלים לכל האזהרות, ואומרים דורות הראשונים יוכיחו שהיו אוכלים אותן הפירות ואותן הירקות ולא החמירו בהם וכו׳, והם אינם יודעים שהכל הוא לפי מעשי בנ״א, ובדורות הראשונים לא הי׳ בהם רמה ותולעה מחמת שמעשיהם היו טובים ולא נמצא במעשיהם תולע, ולכן פירותיהן היו מתוקנין וכו׳, משא״כ בזמנינו וכו׳, לכן מחוייב אדם לשמוע בזמנינו את כל האזהרות, כי הכל הוא לפי הזמן וכו׳, כשיתוקן העולם ויתקנו מעשיהם גם פירותיהם יהיו מאושרים ולא יתליעו].
