Can one start korbanos for Mincha before Mincha Gedola?

 

Question:

We usually daven Mincah after Kiddush on Shabbos afternoon. But now Mincha Gedola is an hour later due to time change. Can we start saying karbanos, ashrei, Kriyas hatorah – before Mincha Gedola and then start Shemoneh Esrei by time of Mincha Gedola.

 

Answer:

There are different opinions on the matter, see below in the Hebrew references. There are strong arguments in favor of waiting till the time of Mincha Gedola for korbonos and Kriah too.

Taking into account that the Alter Rebbe is of the opinion that bedieved if one davened Mincha before the time of Mincha Gedola, even if it was after Chatzos, he isn’t yotzei and must daven again (other opinions are lenient in this case) and the fact that it’s only an issue of a couple of minutes or in issue of inconvenience, it’s highly recommended not to rely on the lenient opinions.

This is particularly true when it comes to Kriah, where it involves also potential brachos lvatala (though this last point is highly debatable).

Additionally, it should be noted that according to Kabalah, all parts of Mincha should take place after the time of Mincha Gedola.

See also Halacha2go.com #358

נדבר מזה בארוכה בכינוס תורה חוהמ״פ תשע״ג.

והנה, לדעת המאירי פסחים נח, א זמן תמיד משש שעות ומחצה הוא דאורייתא. וכ״ה בלבוש או״ח רלג. וכ״מ בל׳ הרמב״ם תו״מ א, א-ב. והעירו שבפירש״י פסחים שם וכן בברכות כו, ב ובשבת ט, ב, מוכח שהוא דאורייתא, וכפשטות הגמרא פסחים שם. וכן העתיק במשנ״ב רלג, א. אבל ביומא כח, ב משמע בפשטות שהוא מדרבנן, וראה גם פירש״י פסחים צג, ב, הביאו בגהש״ס לרעק״א פסחים נח, א. וכ״כ תוס׳ פסחים שם ובנדה סג, ב שמדאורייתא הוא בשש. וכ״ה בח״י או״ח תנט, א. וראה רשימות שיעורים ברכות כו, ב. ראש ארי׳ ביאלובליצקי ג,  צד.

התפלל מנחה קודם שש שעות ומחצה לא יצא – כ״מ בשו״ע או״ח רסי׳ רלג. וכ״כ במג״א שם. וכ״ה בקו״א לשו״ע אדה״ז רצא.

זמן קרבנות – ראה שו״ע אדה״ז מהדו״ק א, יא. מהדו״ב  א, ט. סידור אדה״ז שחרית ד״ה נכון מאד. וראה כאן בהערה ד״ה קרבנות:

If after a long night Farbrengen, I wake up just after Chatzos, what is the Halacha with Shacharis?

ולהעיר שמשמעות סידור תפלה למשה להרמ״ק שאמירת פ׳ הקרבנות היא למתק הדינים והוא רק מדמשחרי כתלי כשיש התגברות הגבורות.

[וכתבנו במענה לח״א ששאל ״מהו ההסבר לאלו שאומרים שאפשר לכתחילה לומר קרבנות בתפלת מנחה מחצות. והרי אין זה עדיין זמן ההקרבה״ – שאף שלפענ״ד נכון להחמיר לכתחילה, כדלקמן, הנה דעת התבו״ש ריש ברכות בסדר קרבנות שלו אות יב, להתיר גם באמירת פ׳ קרבנות דשחרית בלילה, רק שטוב יותר ביום, כלשון הטור או״ח א. וכ״כ בפמ״ג א במ״ז ו, הביאו במשנ״ב א, יז, כשאין לו פנאי. ונסמן אצלנו שם. וכנראה סברי רבנן שבחצי שעה אחר חצות, שהוא רק משום חשש, לא החמירו בקרבנות, ובפרט שהוא רק מנהג בעלמא. וחומר אמירת קרבנות בזמן  ל״ד כלל לתפלה בזמנה – ראה גם לקו״ש לב ע׳ 40.

ולהעיר שגם באפיית מצה נחלקו, והוא רק בגדר נכון להמתין – אדה״ז תנח, א.

ובשעהד״ח, הרי בדיעבד יצא בשחרית מעלוה״ש. וכן לא מצינו להדר לומר קרבנות רק אחרי נה״ח אף שלכתחילה ממתינים בהקרבה עד הנה״ח. וכן לכאורה לא גרע מזה שמותר להתפלל לכמה דעות גם אחר שקיעה״ח בשעהד״ח, וכ״ה בסדר הכנסת שבת, אף שדם נפסל בשקיעה״ח. ויש לחלק בקל, שהרי מותר להתפלל מנחה בביה״ש ולא בחצי שעה, ולכמה דעות – וכ״ד מג״א רלג, א, והביאו אדה״ז בקו״א רצא, א, וכן עה״ג תנח שם – גם בדיעבד לא יצא מנחה. ועכצ״ל דעבדו הרחקה בח״ש שלא יצא גם בדיעבד (וכמו שקרבן תמיד לא יצא אז, ובפשטות הוא מדאורייתא), משא״כ אחרי שקיעה״ח.

ולמעשה, לפענ״ד, נכון להחמיר לכתחילה. וגם בדלית ברירה, וגם בשעהד״ח (שבזמננו שמנינים מצויים אצלנו לרוב, הרבה פעמים קשה קצת לצייר מציאות כזו), עדיף שיאמרם עוה״פ אחרי התפלה].

ובכללות הענין – ראה שו״ת שרה״מ ז, א. צי״א י, כ. השומר אמת או”ח תנינא תקעו. כשחר אורך ה אות קיג. קובץ לשמוע בקול דברו ע׳ 250 ואילך. קובץ העו״ב ג תמוז, מטו״מ וראה תשע״ג.

קריה״ת של שבת – ראה א״א מבוטשאטש רצב. הליכות חיים ב ע׳ עה. אשי ישראל ע׳ תשמח. שו״ת צי״א שם. ולענין ת״צ – ראה שו״ת מנחת יצחק ו נג. שרגה״מ שם. שבט הקהתי ב, קצג

 

 

#3302
#36537