Can Megilah be read early on Leil purim (if that’s the only way to have these people hear Megilah)?

 

Yes, from Plag HaMincha.

 

Sources:

שולחן ערוך תרצב, ד. מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתענית כל כך יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה. הגה: אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו (תרומת הדשן סימן ק”ט):

משנה ברורה: {יד} אבל אסור לאכול וכו’ – עיין במ”א שמסיק דדוקא אכילה אסור אבל טעימה בעלמא שרי וע”כ טוב יותר להקל לאיש הזה שיטעום קודם קריאת המגילה ולא להקל לקרות מפלג המנחה ולמעלה דהפר”ח קרא תגר על קולא זו ודעתו דקודם צה”כ אינו יוצא כלל אפילו דיעבד וכן משמע דעת הגר”א בביאורו. ואפילו טעימה אין להקל אלא לצורך גדול דהיינו חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה לו ושיעור טעימה היינו כביצה פת או משקין כשיעור ביצה. וכתב הפמ”ג דלפי דעת הפר”ח אפילו בין השמשות אין לקרות ובדיעבד אם קרא בבין השמשות ג”כ מסתפק שם אם לא באונס והכרח גדול יש לצדד להקל. וכתב בח”א דאפילו קרא מקצתה קודם צאת הכוכבים לא יצא וצריך לחזור ולקרות ובלי ברכה. ועיין בשע”ת בשם הברכי יוסף ובביאור הלכה דמ”מ המיקל לחולה וליולדת למהר קריאתן מבעוד יום קצת יש לו על מי לסמוך:

ביאור הלכה: מפלג המנחה ולמעלה – מקורו ממה שהקלנו לעיל בסימן רל”ג לגבי תפלת ערבית וה”ה ק”ש של ערבית לשיטת ר”ת אכן כ”ז אם הוא נזהר תמיד להתפלל מנחה קודם פלג וכמבואר שם בס”א וכ”כ הגר”א. והנה הפר”ח השיג על תה”ד בעיקר דינו דכיון דבגמרא ילפינן מהא דכתיב ולילה ולא דומיה ולילה לא נקרא עד צה”כ וגם לענין ק”ש רוב הפוסקים חולקין על ר”ת אכן הב”י בסי’ תרפ”ז העתיק בשם אורחות חיים בשם הראב”ד דנהגו לקרות קצת מבע”י כדי להקל על האנושים והמעוברות שלא יתענו יותר מדאי וכן מצאתי באשכול [וגם במאירי הביא כעין זה לענין חולות ויולדות שאין צריכין להעריב כ”כ ורשאין למהר קריאתן אף שהוא עדיין בתחום י”ג] ואף שהפר”ח דחה המנהג הזה בשתי ידים מ”מ כמה אחרונים הליצו בעד המנהג הזה שהביאוהו כמה ראשונים [עיין בבגדי ישע ובמאמר מרדכי ובמור וקציעה] ודעתם דאף שהמחמיר תבוא עליו ברכה מ”מ לענין חולה ומצטער שמיקל לקרות מבע”י קצת יש לו על מי לסמוך. ואפשר במקום שהדחק גדול אף בצבור יש להקל לקרות אף שאין עדיין לילה גמורה.

 

 

#6809