Odah Beyado: If a Pot is Too Heavy to Hold

 

There are several conditions that have to be met to allow replacing a pot of soup, cholent, or other cooked food on the blech (an aluminum sheet used on Shabbos to cover the fire, and preferably the knobs as well) after taking out some of the food. Whereas there are some poskim who are lenient and allow a pot to be put back the blech as long as the food is still hot, without meeting all the other conditions, in practice one should be stringent and adhere to them.

We will discuss how one of the conditions, odah beyado (the pot is still in his hands), is met:

  • One constantly holds the pot in one’s hand while removing the desired food, without putting it down.
  • If the pot is too heavy to hold one may rest it on the countertop, or other surface, while continually supporting it with their hand. For it to be considered odah beyado it must be done in such a manner that if they would stop supporting it, the pot would fall.

 

Sources:

האריכו בזה בכ״מ. וילהק״ת שהרי הביא הרמ״א בסרנ״ג ס״ב (וראה בארוכה בד״מ הארוך סק״ד) שנוהגים להקל כשנוטלה בשבת ומחזירה בשבת שא״צ להקפיד על תנאי חזרה, ורק שטוב להחמיר. וכ״כ אדה״ז שם סי״ט. (משא״כ לענין להחזיר לתוך הכירה ותנור ש״כל אדם יש לו להחמיר לעצמו לפי שאין טעם מספיק לחלק״. ולהעיר שגם בפי׳ ״יש להחמיר״ לפעמים ה״ז חומרא בעלמא, ולאידך לפעמים ה״ז ל׳ של חיוב גמור – ראה קו״א לשו״ע אדה״ז או״ח סרמ״ו סק״ג. סתצ״ז סק״א. וראה בהנסמן בכללי הפוסקים וההוראה כלל קכט ואילך). [ונוסף גם הוא, שלדעת המחבר בלא הניחה ע״ג קרקע סגי. ועייג״כ במשנ״ב בבה״ל ד״ה ודעתו שהביא עוד כמה צירופי קולא בענין זה. וראה שו״ת אג״מ ח״ב סי׳ ס]. וא״כ כל כה״ג א״צ לגבב חומרא ע״ג חומרא. ועייג״כ קו״א לשו״ע אדה״ז סק״ח עד״ז.

[ועוד ילה״ע מהשקו״ט אם צריך בכלל להקפיד על תנאי חזרה בקדירה ריקנית, ומזה – השקו״ט בנוגע ל״בלעך״].

ומ״מ כיון שבימינו אכשור דרא ונתפשט המנהג להחמיר, והרי קייל״ן שטוב להחמיר – ובפרט שכ״ה באמת מעיקר הדין לדעת כו״כ ראשונים (״רבו האומרים״) – שומה עלינו לברר הגדר בזה.

וכבר העירו מל׳ הרמב״ם בפיה״מ שבת רפ״ג שצריך שתהי׳ באויר עד שישפוך ממנה. ועצ״ע כיון שלא נז׳ כן בשאר פוסקים. והרמב״ם עצמו השמיט ד״ז ביד החזקה. (וראה שו״ת אג״מ או״ח ח״ד סע״ד דיני בישול סקל״ג). [אלא שלהרמב״ם בס׳ היד – בהניח ע״ג מטה מותר להחזירה, ובלא הניח ע״ג קרקע סגי. ולכאו׳ יש לדון דאדרבה, לדעת הרמב״ם (בידו החזקה) אי״מ מה שעודה בידו, כיון שא״צ בתנאי הנ״ל לחומרא, וממילא אי״מ גם לקולא].

גם צ״ע שהרי פיה״מ נכתב בלשון ערבית, וק׳ לדייק מדבריו שהגיעו לידינו בתירגום, הלכה למעשה.

ועוי״ל – וג״ז עיקר – שהכוונה בלשון הנ״ל רק לשלול גוף ההסרה מידו, והיינו שלדעתו אסור להחזירה בהניחה מידו אפי׳ ע״ג ספסל, אבל לא נחית לגוף השקו״ט באם מועיל מה שנשארת בידו בשעת ההנחה. וכן מסתבר.

ועוד להעיר שבכ״מ בפוסקים כתבו להדיא שאצ״ל באויר – ראה תורת שבת סקי״ג בשם זקינו הק״נ. וכת״ש שכן נוהגים היתר בפועל. (וצע״ק שהרי בלא״ה נוהגים להקל בכל תנאי חזרה. ודוחק קצת ליישב דקאי בנטילה מע״ש ומחזירה בשבת, עיי״ש בהמשך דבריו. (אלא שהמשך דבריו הוא מדילי׳ ולא מדברי זקינו הק״נ). וי״ל. ולהעיר דשם ר״ל כן גם בהניחו ע״ג קרקע. וראה גם אג״מ הנ״ל (אף שבירושלמי שבת פ״ג ה״א מ׳ דבכה״ג אי״מ. וכ״כ בפתה״ד סקנ״ג סק״ג. ועוד). וכש״כ כשהניחה רק ע״ג מטה וספסל (ולדעת הרמ״א), דמשמע שבכגון דא לכו״ע מועיל מה שמחזיק בידו. אלא שהסתפקו האחרונים בשיש שבמטבח שבימינו מה דינו).

וגם ילה״ע ממש״כ כמה מאחרוני זמנינו, שלכו״ע אם חלק מהקדירה מונחת באויר ואם יוריד ידו תפול לארץ, סגי. ומסתברא טעמייהו.

וכש״כ וק״ו בקדירה גדולה וכבידה שמוכרח להניחה, ול״ש כלל באו״א, וממילא ליכא לאוכוחי מזה שבעודה בידו מניחה להשען ע״ג ספסל – שמבטל שהי׳ ראשונה (ראה תו״ח סופר סקל״ז). [ושייך להשקו״ט בגדר הניחה ע״ג קרקע אם הוא משום הכירא או לא].

והנה בלשון אדה״ז איכא למשמע הכא והכא. ומכמה טעמים, טפי ניחא ומחוורתא לפרש בלשונו דלאורויי לקולא קאתי. וז״כ במה שהאריך בלשונו, דר״ל שפי׳ ״עודה בידו״ אינו כפי הנראה בפשוטו שמונחת באויר, והעיקר כאן – מה שלא הסירה מידו, שכל שלא הסיר ידו ממנה מועיל שיוכל להחזיר.

וי״ל שבזה מיישב אדה״ז מה שהקדים הרמ״א ״עודה בידו״ לפני דין ״ולא הניחה ע״ג קרקע״ (ראה בשו״ת מהר״ם שיק סקי״ז. משנ״ב בבה״ל ד״ה ולא) – שהכוונה להקל דסגי מה שלא הסירה מידו לחוד. ואינו אסור אלא כשהניחה ע״ג קרקע באופן שאינה בידו. (ואף שעיקר כוונת הרמ״א להוסיף ולחלוק על המחבר שצ״ל גם לא הניחה ע״ג ספסל – נכלל בזה גם הנ״ל. וכ״מ בביהגר״א על אתר).

ומיושב ג״כ מה שלא נז׳ כלל בד׳ אדה״ז התנאי שלא הניחו ע״ג קרקע או ע״ג מטה וספסל, כיון שהעיקר מה שעודה בידו. (ורק בסי״ט כ׳: שהסיר הקדירה מידו והניחה ע״ג קרקע. ושם הכוונה שלא רק שהסירה מידו כ״א שהניחה במקום קרקע דייקא. ועד״ז בקו״א סק״י כשמזכיר תנאי חזרה כ׳ רק עודה בידו, משא״כ בהמשך דבריו להתירא).

ובדרבנן שומעים להקל – ראה עד״ז בהגמ״יי שבת פ״ג סק״ד בשם סה״ת. וכ״כ בב״י ד״ה ומ״ש ואפילו לא בדעת הרמב״ם. (לאידך, משום חומרא דשבת יש ליזהר לכתחילה במקום שאפשר בקל, וכל׳ הר״ן (יז, ב ד״ה לא – הובא בב״י שם ד״ה ומ״ש רבינו ובעודה) במה שפסק הרי״ף כל״ק לחומרא משום שהם דברים שקרובים לבוא לידי איסור תורה. וראה משנ״ב בבה״ל ד״ה ודעתו).

וראה מש״כ בכ״ז טעמי השולחן ע׳ צח. שבת כהלכה ח״א ע׳ שס. פנינת השבת סכ״ח-כט.

 

 

From Halacha2Go Archives
#414

 

See also:

Article: Using a Crock-Pot on Shabbos

What are the steps of taking cholent from a crockpot Friday night when you want the cholent to stay on the crockpot for Shabbos day?