Article: Blessing on Lighting and Thunder

 

There are two brachos for lightning and thunder: We make the brachah, “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Oseh Ma’asei Bereishis,” or we may make the brachah, “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Shekocho U’gvuraso Molei Olam”.

If we see lightning and hear thunder simultaneously, only one brachah is said; either one is acceptable.

If we see lightning first and then hear thunder, or the other way around, we make two brachos. Strictly speaking, the same brachah may be said twice. However, the common practice is to say separate brachos for lightning and for thunder: Oseh Ma’asei Bereishis is said for lightning, since it reminds us of the greatness of He Who created the world, and Shekocho U’gvuroso Molei Olam is said for thunder, because thunder is reminiscent of the koach, strength, and gevurah, power, of Hashem Who fills the world.

The reason we say different brachos for lightning and thunder is in order to praise Hashem in various ways, but saying different brachos is not obligatory.

The brachos must be recited within toch ke’dei dibbur (the amount of time it takes to say the words sholom alecha rabbee, i.e. within a second or two) of seeing lightning or hearing thunder. If one did not recite the brachah within a second or two, he should recite the brachah without Shem u’Malchus, without the phrase, “Hashem Elokeinu Melech Ha’olam,” or wait to make the brachah until he sees another bolt of lightning or hears another clap of thunder.

These brachos are said only once per storm. If in the interim the clouds separate and new clouds form creating lightning and thunder, it is halachically considered a new storm and the brachos are repeated.

The brachah on lightning is said only on lightning that is caused by a thunderstorm, and not “heat lightning”, a lighting usually accompanied by a warm weather and popularly attributed to heat.

 

 

From Halacha2Go.com Archives
#174

 

 

Sources:

שאלה:

ראיתי שכת״ר כתב בהלכה היומית אות קעד שאין מברכין על הברקים כשמדובר ב”heat lightning”. 

דברי כת״ר היינו שיטת החיי אדם מובא בקיצור שו״ע. אולם דברי החיי״א מרפסין איגרא במחכת״ר, שסתמו חכמי המשנה בברכות, וכ״פ כל המורים עד אדה״ז, ״ועל הברקים״. ופשיטא דלא נשתנה מהות הופעת הברק מעת תקנת הברכה ע״ע. 

ועוד דכל אנשי המדע הודיעו שלא קיים ענין של ״heat lightning”. והא דלא חזינן רעם כו׳ – זהו משום ריחוק המקום. 

אצפה לתשובת כת״ר,

 

מענה:

א. גם בחיי״א הקדים ״שמעתי״ – והיינו שאי״ז פס״ד שלו, כ״א מהמקובל בכלל. (וכ״כ בשו״ת שבה״ל ח״י סמ״ח שכך מנהג העולם). 

ב. פס״ד הנ״ל הובא להלכה בכל הפוסקים שאחריו, כולל בקצוה״ש (סס״ו סקכ״א). ועוד.

ג. להעיר שמרבני אנ״ש – בשו״ת מגדל צופים להר״ג שי׳ אקסלרוד – מבאר פס״ד הנ״ל וכו׳. וא״י אם דבריו מתאימים במציאות.

ד. ועל ארבעה אשיבנו: גם את״ל כדבריו, שמזה ששאר הפוסקים לא הביאו ד״ז וסתמו בדבר – מכלל דלא שמיעא להו כלומר לא ס״ל – לו יהא ספיקא דדינא, הרי סב״ל. וקשה להכריע בכגון דא מד״ע וללא מקור מפורש להחמיר ולברך. 

ה. וחמישיתו יוסף, והוא העיקר: פס״ד הנ״ל מובא אצל כ״ק אדמו״ר – ששמע מחותנו, כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע בשם כ״ק אדמו״ר הצ״צ נ״ע – ברשימות חוברת קנ״ו. וא״כ ה״ז גם פס״ד של רבותינו נשיאינו (כ״ק אדמו״ר הצ״צ, כ״ק אדמו״ר מהריי״צ נ״ע, וכ״ק אד״ש). 

ו. מש״כ בראב״ן סי׳ ק שיש ברק בלי רעם, כפה״נ אין הכוונה לברקים הללו. (ולהעיר שגם בצל״ח ברכות נט, א משמע כן). 

ז. מש״כ בשם חכמי המדע – הנה אף שלא מפיהם אנו חיים, ובכל הפוסקים, כולל בדברי כ״ק אדמו״ר הנ״ל, נקרא בשם הי״ץ בלי״ץ וכדומה – מ״מ, נזהרנו בהעתקת הדברים לכתוב “popularly attributed to heat”. והוא מטעם הנ״ל.

ואם אכן רוצה למצוא סמך לדעתו, הרי מצאנו בשם החזו״א (מעשה איש ח״ה ע׳ פט) שפקפק בדברי החיי״א. והבוחר יבחר. 

וכמדומני שלעת כזאת סרו קושיותיו. ותו לא מידי.

 

 

#25476