I’m looking up the background behind the prohibition against listening to music during Sefirah and I would highly appreciate some clarity on this issue, if time permits you.
Specific Questions:
First of all, why is there no mention of the prohibition against dancing until the Magen Avraham (the Shulchan Aruch and Rema don’t even mention it).
Also, it seems to be taken for granted that since dancing is prohibited it follows that music should be as well. What is the basis for this?
And finally, if the whole basis is the concern of dancing, why should slow or classical music be prohibited?
Answer:
See here for a thorough analysis of the matter.
Regarding your specific questions, we elaborated on them below in the Hebrew Sources.
Sources:
לגבי שאלתו הא’ – למה לא נזכר בשו”ע: כיון שהוא רק ממנהגא. ואין הכרח שיובא בשו״ע. ויתכן שבזמנם לא נתפשט המנהג כן.
ולגבי שאלתו הב’ – באיסור כלי זמר אגב איסור ריקודים: כ״כ בערוה״ש (תצג, ב) שכלי זמר אסור במכל שכן. וכ״ה בשו״ע אדה״ז שאסור גם שמחות יתרות. והובא ע״ד כלי זמר גם בכתבי הדעת קדושים, הביאו מהרש”ם בהגהותיו בארחות חיים ספינקא תצג.
וגם בדיני בין המצרים מפורש במג״א תקנח, א שכולל כלי שיר. וראה מקו״ח תקנא, א – בתשעת הימים. א״ר תקנא, כו. וכמו שפשוט בנוגע לאבלות בכלל, ראה זרע אמת ב, קנז.
ויש להעיר שבאמת מקורו קדום בהרבה, ובלקט יושר ספה״ע ו, כתב בשם רבו התרוה״ד שלא לשיר אפילו בפה. וראה גם יוסף אומץ ע׳ קסח. וכנראה שמנהג זה עכ״פ לא התפשט. [וראה מקו״ח שם דמוכח להיתר שירה בפה גם בימי בין המצרים עד ר״ח].
ואף אם אין מקור למנהג – הרי כך נהגו בפועל. ולא שנא מכל מנהג אבילות בספירה שמקורם רק במנהג.
כן ילה״ע שמובן מה שלא הובא בפוסקים כיון שבלא״ה לא היו רגילים לשמוע כלי זמר במשך השנה. ואסור מדינא מחמת חורבן ביהמ״ק, ראה שו״ת כפי אהרן (אפשטיין) נב: אע״ג דלא נמצא בהשו”ע והרמ”א בסי’ תצג מבו’ דאסור לזמר ולשיר בכלי זמר ושיר בימי הספירה, בא ואראך קצת דבר פלא, דכמו כן אינו מבואר ביו”ד הל’ אבילות שאבל אסור כל י”ב חודש לזמר ולנגן בכלי שיר לשם תענוג ושמחה. ואכ״מ.
ובנוגע לשאלתו הג’ – בנוגע למוזיקה רגועה: אכן יש הסוברים לחלק כדבריו. אבל למעשה אין המנהג כן. וכל כולו תליא במנהגא.
#3802