May I say Shehechyanu when successfully finished composing a new Jewish song that I’m really happy about?
Question:
If Shehechayanu is recited on something that gladdens the heart, may I say shehechyanu when successfully finished composing a new Jewish song that I’m really happy about? Or any such similar thing? Thanks for your time!
Answer:
No.
You may say it without Hashem’s name or recite it on a new fruit you’re eating at the time.
Sources:
שקו״ט בכ״מ בכמה ענינים של שמחת הלב מ״ט אין מברכים שהחיינו, כגון באירוסין ונישואין, הוצאת והדפסת ספר וכיו״ב.
והנדון כאן מחמת השמחה שבדבר (ולא מחמת המצוה שבזה, כבדוגמאות הנ״ל. ואדרבה, בדבר של מצוה איכא נמי גריעותא דמללה״נ. ואכ״מ). ועיקר הענין, שברכת שהחיינו היא על פרי חדש דוקא (ועל ריח חדש – בפלוגתא תליא כדלקמן, ומברך ללא שו״מ), או שמחה ממצוה שאינה תדירה ובאה מזמן לזמן, או שמחת לבב מטובת עוה״ז כגון בנה בית חדש וקנה בגדים חדשים (ולא על שאר כלי תשמישי אדם אפילו כלי כסף וזהב, ולא על ספרים – סדר ברכה״נ יב, ה. והמנהג שלא לברך גם על בגדים. והארכנו במק״א), או על שמועות טובות שבישרוהו טובת עצמו (וכן אם רואה בעיניו או יודע ממנה), וכן ברואה חבירו החביב עליו הרבה ושמח והנה בראייתו (וגם בזה – לא נהגו. ולידת בתו – כשרואה אותה – בכלל ראיית חבירו).
וה״ט, שצ״ל שמחת והנאת הגוף, כמבואר בכמה ראשונים לגבי ברכת שהחיינו דמצוות. ומה״ט אין מברכים על ריח חדש, א״ר רטז, ב. (אבל שם באו״א קצת, שבריח העיקר הנאת הנשמה). ועוד טעם, מחמת שהיא הנאה מועטת – דברי חמודות ברכות ו, קכ. ודון מינה בכל כגון דא. ואפשר שגם בדבר הרגיל טובא אין מברכים (ראה עד״ז – ולא מנש – לענין ריח חדש במג״א רטז, א).
וגם יש לדון על שעת הברכה, התחלת החיבור, סיומה, או בשעה שמתקבל אצל אחרים. (ושקו״ט כיו״ב לענין הוצאת והדפסת ספר – ראה גם שו״ת יד יצחק ב, רנט. וכעי״ז בא״א מבוטשאטש רכג, א לענין לידת בתו שלא לברך לפי שכבר ידע בשעת העיבור. אבל אדה״ז נחית לה מדין ראיית חבירו. ובשו״ת לב חיים פלאגי ג, נב כשקנה בית חדש ע״י הלוואות, שבשעת פרעון ליכא התחדשות. ובשו״ת שו״מ ד, קכז – פד, ג – במצות ספה״ע, שהשמחה בגמר הספירה וליכא חידוש. ובערוה״ש רכג, ד לגבי אירוסין, שהעיקר הנישואין, ושבעת הנישואין ליכא כבר חידוש. וראה בכ״ז בהקדמת ס׳ הכי איתמר טעפ).
וכיילו לן אחרוני הזמן, דאנן לא בקיאינן כולי האי בשיעור השמחה. וראה ערוה״ש רכב, א שאין הדבר מבורר מה נקרא שמועה טובה. ובמגן גבורים רכב, א שהעיקר תלוי לפי הבנת הנפש בשמחתו ועצבותו. וראה הכי איתמר ב, כד ואילך.
ועוד איכא בגווה, שברכת שהחיינו רשות לרוה״פ (וראה בלוח ברכה״נ יא, לא והשמיטו בסדר ברכה״נ).
#40524