תחנון בקריאת שמע על המטה בבית האבל
שאלה:
כשא’ מתפלל מעריב בבית האבל, ולאחר התפילה, בעודו בבית האבל, אומר ביחידות קריאת שמע על המטה, האם מדלג כל תחנון כמו יום טוב (שהרי הטעם שהוי כמו דיני יום טוב לזה – קלא, ה), או רק מדלג החלקים שאין אומרים ביום חול שאין אומרים בו תחנון?
מענה:
מדלגים החלקים שאין אומרים ביום חול שאין אומרים בו תחנון. ולא יותר.
מקורות:
כ”ה הוא בפשטות ע”פ המבואר שם, שהוקשו לז’ ימי החג, והרי גם בחוה”מ מדלגים רק כנ”ל ואינו חמור ממנו.
ולכאורה יש לדון, בכללות הענין אם הפטור דתחנון חל גם לגבי קשעהמ״ט, וכפי שדן בכיו״ב בקצוה״ש סימן י”ד בדה”ש סק”א, בנוגע דילוג או”א וכו׳ שלפני אמירת העקידה וכיו״ב לפני התפלה במקום שיש בו חתן, מחמת שאי״ז חלק מהתפלה בצבור.
וראה גם בפסקי מהרצ״ה מברלין מכת״י בקובץ כרם שלמה פח, שרצה לחדש שבאשה אבלה שאין הציבור נגררים אחרי׳ אינה פוטרת מתחנון.
אלא, שלמעשה אין ההוראה כן. וכתבו הפוסקים שגם כשהאבל קטן – דה״ח תחנון ז – או כשאין אבל ומתפללים בבית הנפטר – שע״ת קלא, י. משנ״ב כ. ועוד – א״א תחנון. וכפה״נ ה״ט לפי שהפטור מאמירת תחנון בבית האבל הוא מחמת שמדה״ד מתוחה בבית האבל, כמ״ש בלבוש. ומה״ט י״א שהאבל עצמו אומר כשנמצא בביהכ״נ. ועכ״פ שאר המתפללים אומרים אם המנין אינו בשביל האבל.
ועצ״ב, שהרי בב״י הביא טעם אחר משבה״ל לפי שימי האבלות הוקשו לחג, וטעם זה העתיק אדה״ז – שם קלא, ה. והאריכו בפוסקים בחילוק בין הטעמים – ראה כנה״ג בהגב״י יד. ט״ז ט- י. ועוד. ומפורש כתב אדה״ז בטעם שפטורים המתפללים גם כשבאו לביתם, כיון ״שהיו פטורים מלאמרו בשעת חובתו מפני האבלות של אבל שהיא לו כיום טוב״. ולפ״ז לכאו׳ גם האבל גורם שיהיו נגררים אחריו. אבל לא ראיתי בפוסקים לחלק בהכי. וגם בקצוה״ש כד, ז, נקט לפטור בכהנ״ל. וכנראה דס״ל דתרווייהו איתנהו. וראה בארוכה אצלנו 19569.
וראה פסקי עוזיאל יא – כאן.
ובקצוה״ש שם כתב בטעמו לגבי חתן בביהכ”נ שהצבור נגרר אחריו, משא”כ בקרבנות שאומרים ביחיד. ועפ”ז בבית האבל שפיר נגררים אחריו (וכמו שכתבו כמה לחלק גם באבל הבא לביהכ”נ שרק כשמתפלל לפני העמוד נגררים אחריו או כשעיקר המנין בשבילו כנ״ל, אף שיש חולקים גם בזה. וראה אצלנו שם. משא”כ בביתו שנגררים גם כשלא מתפלל כיון שבאו בשבילו).
ולהעיר מדוגמתו בט׳ באב שאין אומרים תחנון, כי נקרא מועד וכו׳, וגם בקשעהמ״ט. ויל״ד בקל.
ולמעשה, מפורש כן ברוח חיים פלאגי יו״ד שעט, א. פתה״ד א, קלו, א. כלבו על אבילות ע׳ שעט. וכן מפורש בכ״מ לגבי תיקון חצות. וראה הנסמן אצלנו 23076.
#9969