Chodosh Nowadays

 

Question:

It seems halachically that chadash is a real issue that happened to not be stringently kept for centuries. Nowadays it is much more practical, should one be makpid and to what extent? Is there a specific minhag Chabad?

 

Answer:

The Torah forbids the consumption of new grains (Chodosh) until after the Minchas HaOmer was offered up in the Beis Hamikdash on the second day of Pesach, or in our times, the third day of Pesach in Eretz Yisroel, and the fourth day in Chutz Lo’oretz. The grains become permissible after this time, and are known as Yoshon.

One opinion maintains that Chodosh applies only to grain grown in Eretz Yisroel. Another opinion asserts that Chodosh applies only to grain belonging to a Jew at the time of its harvest. The majority of Poskim disagree and hold that Chodosh applies even to grains grown outside Eretz Yisroel, and even to those belonging to a non-Jew.

Nevertheless, the centuries-old custom brought in poskim is to rely on the lenient view. Poskim state that gedolei yisroel were not particular about this matter. To the best of our knowledge the Rebbe wasn’t particular either. In 5740, the Rebbe stated that it is difficult to find someone in Brooklyn who is makpid on this.

 

Sources:

ראה שו״ע אדה״ז תפט, ל: ועכשיו אין העולם נזהרין כלל באיסור חדש. ויש שלמדו עליהם זכות וכו׳ אבל כל בעל נפש לא יסמוך על המתירים הללו. וראה שו״ת אדה״ז ו. שם ז. שם כ.

ובשו”ת אדמו”ר הצמח צדק יו”ד סימן ריח כתב ג״כ באריכות ליישב מנהג העולם, ומסיים ג״כ כעי״ז שיר״ש יחמיר. ועוד בדעתו: רשימות דברים חיטריק א ע׳ קלד. לקוטי רשימות ומעשיות כפ״ח תשכ״ט מח. שד״ח פאת השדה ע׳ א׳תקסח.

וברשימת ענינים וסיפורים כתובים בידי הרב״ש, ע״ד הנהגת מוהרש״ב נ״ע שהחמיר לעצמו.

ובספר אוצר החיים להרה”צ מקאמרנא (אמור – רכג, א) באריכות גדולה כשיטת הב״ח שאינו נוהג בשל גוים. ובסו״ד: כלל הדבר חדש בחוץ לארץ בשל גויים אין בו מיחוש אף לזכי נפש כי הוא היתר גמור וכו׳ מותר בלי ספק ולא יערער על זה אלא מי שתורתו משפה ולחוץ כדואג”. ושם גם ע״פ סוד. ובשו”ת אבנ״ז חו״מ קטו: שמעתי ברור שמה שחסידי פולין אינם נזהרים באיסור חדש נצמח מחמת כי בבית הרבי מלובלין זצללה”ה היו נותנים על השלחן כוסמת של חדש כי הרבי אמר מאחר שזקנו הב”ח התיר אין לו לחוש. ובדרכי חיים ושלום תתעג: דעתו להלכה שבזמן הזה אין להחמיר לענין איסור חדש, וכותב בספרו (נימוקי יו”ד סי’ רצ”ג כתי”ק) בשם מר אביו הגה”ק בעל דרכי תשובה ששמע ממרן הגה”ק דברי חיים מצאנז זי”ע שהרעיש על האומר להחמיר בזמן הזה בחו”ל בחדש.

ובשיחת אחש״פ תש״מ: אין ברוקלין, אין ניו יארק, און אפילו אין וויליאמסבורג – געפינט מען ניט איינער וואס זאל זיין נזהר אין חדש, ווארום אויב מ’וועט יע געפינען אזא איד – איז תבא עליו ברכה, אבער איך עכ”פ האב ניט געפונען אזא איד.

ושוב נתפרסם באג״ק לה מכתב מתאריך ג׳ כסלו תשמ״ג – ע׳ מו: שדעתי ברורה (לקולא). וראה שם בהערה.

וראה בארוכה בקובץ היכל הבעש”ט ז, תמוז תשס״ד.

 

 

#9778