If I am not holding with the minyan, when do I say “Keil Erech Apayim”, before Pesicha or after “Vaanachnu Lo Neida”? Same question is regarding “Ata Horeisa” and “Vaani Sefilosi”.

 

They should all be said at the appropriate place during Davening, not specifically with the Minyan.

 

Sources:

ראה מג”א קלד סק”א: ואומרים אל ארך אפים מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צ”ל מעומד [מט”מ ורש”ל]. וכ”כ בשעה”כ במקומו בשם מט”מ שזהו עיקר הוידוי אלא שהוא שייך לקריה”ת. ובכף החיים סק”ד: וכן אל ארך אפים שאומרים קודם הוצאת ס”ת יש לאומרו מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צ”ל מעומד, ע”כ. וכן מוכח ממה שאומרים אותו אחרי הקדיש, סיום הענין, אלא שהוא וידוי מיוחד שאומרים לפני קריה”ת. ולהעיר שזהו אחד התיקונים שהכניס כ”ק אד”ש בתהלת ה’ הנדפס מחדש – ראה מזה קובץ העו״ב תתיח – שהכותרת של קריה”ת נמצא אחרי א-ל ארך אפים.

ואיך שיהי׳, אין הכרח לאומרו בעשרה דוקא. ויש לאומרו גם כשאין קוראים בתורה. ואין שום חסרון באם יאמרנו ביחידות אח״כ, בעת פתיחת הארון, או בעת הוצאת ס״ת, בין גברא לגברא וכו׳, שבכל אופן ה״ז בשייכות לקריה״ת, ולכן ניתן לאומרו משך כל הזמן שהס״ת מחוץ להיכל,  ובמכש״כ מבריך שמי׳ שצריך לאומרו כשמוציאים ס״ת ועכ״ז אפשר לאומרו אח״כ – ראה שע״א י, א ובפתחי שערים. וראה כאן:

Till when can one say בריך שמיה?

וכש״כ בכאן שהרי המנהג שנאמר לפני פתיחה.

ועד״ז גם בואני תפילתי – עיין שוע”ר רצב, ג. ששייך לקרה”ת. ועכ״ז נאמר גם כשאין קוראים בתורה, עיי״ש.

וראה קובץ העו״ב חיפה גליון י. ובקובץ העו”ב י”א ניסן תשס”ה.

 

 

#9761