הצטרפתי למנין ספרדי שמתפללים ערבית בעוד עדיין לא נהי’ צאת כידוע. הבעי’ שהלכתי לישון בלי לעשות מעריב וקמתי כמה דקות לפני עלות השחר ואחרי משך זמן עשיתי מעריב, אבל נראה לי שזה הי’ אחרי עלות, האם להתפלל מעריב בכזה מקרה נחשב או בכלל לא ראוי לנהוג כך (להתפלל אחרי עלות השחר- האם בדיעבד עובד), או צריך להתפלל פעמיים 2 עמידות?
במקום אונס, אפשר להתפלל מעריב עד הנץ החמה. אבל אין אומרים השכיבנו. וכן אין להתפלל שמונה עשרה. ויש מתירים להתפלל שמונה עשרה גם כן. (ואף שהיא דעת יחיד, בדיעבד יתכן לסמוך על שיטה זו).
הקורא קריאת שמע של ערבית אחרי עלות השחר, אין לו לקרוא קריאת של שחרית עד אחרי הנץ החמה.
אבל אם לא היה אנוס לא יצא ידי חובתו.
במקרה שהלך לישון ללא מעריב, אין זה אונס, ולא יצא ידי חובתו, וחייב להתפלל של שחרית שנים.
מראי מקומות:
ראה או״ח סרל״ה, משנ״ב וערוה״ש שם. והובאו בלקו״ש חל״ט ע׳ 282. קצוה״ש סכ״ז סקי״ג.
ולכאו׳ יש למצוא סימוכין להתפלל ערבית, כדעת הערוה״ש, אף שדעת הפוסקים שלא יתפלל ערבית – הן במשנ״ב (רלה, לד) וכן בכה״ח (שם לא). ועוד. – וגם כ״מ מסתימת הלכה זו.
דהנה, בשעה״צ מא הקשה מפיה״מ ברכות ד, א: עד שתעלה השמש. ויתכן לומר שכוונתו לעלוה״ש. או שחזר בו בס׳ היד שכתב תפלה ג, ו: עד שיעלה עה״ש. וכפה״נ כך הבין במשנ״ב שם. אבל בהשגת הראב״ד לבעה״מ ברכות ט, א בס׳ כתוב שם – כ׳ להדיא: ״יקרא ויברך לפניה ולאחריה ויתפלל״.
#899