Rattles & Shaker Toys on Shabbos

 

Question:

May adults shake rattles or other shaker toys on Shabbos to soothe or entertain children?

Should a child be allowed to shake these toys on Shabbos?

 

 

Answer:

An adult may not play with the toys, both due to the issur of mashmia kol, making noise, as well as muktza. Toys that make noise only when pressed may obviously not be pressed, but may be moved if you are using the toy without pressing on it, or if you need the place. They may not be moved if you wish to protect the toy or put it away.

Once a child is a bar havanah, i.e. he or she has reached the age of understanding that something should not be done even if they don’t understand why, approximately at age three, they should not be allowed to play with toys that make noise on Shabbos. One may not give such toys even to the children that are below this age, even an infant.

If a baby is screaming and needs to be put to sleep, one may lull the baby to sleep with a toy that makes noise but not with a toy that makes sounds of music.

 

Sources:

ראה שו״ת אג״מ או״ח ה כב, ז. מנחת שלמה א, לה. שלחן שלמה שא, יט. אול״צ ב, כו, ח. שו ״ת בא״מ ה, פג. שם ו, כז. משנ״ה ו, עד. שבה״ל ט, עח (ע׳ נג). שש״כ טז, ג ובהערה י  ואילך. שם כ הערה כח. חזו”ע ה ע׳ רנט ואילך. ארחות שבת יט, נג. שם כא, כג. כד, טו, ג. וישב משה זארגער א, כט. נשמת שבת ו, שלה ואילך. וראה הנסמן במשנ״ב דרשו, סימן שלח בביאורים ומוספים 5.

ומוכרחני להאריך קצת, דהנה, בשש״כ שם כתב ביסוד ההיתר משום ספי׳ בדרבנן כשהתינוק צריך לכך. והוסיף שגם להאוסרים ספי׳ בדרבנן – כיון שהאיסור משום עובדין דחול, בצעצועים ל״ש עובדין דחול. והנה, כמה תמיהי טובא קחזינן הכא, ולכל לראש שבטעם האיסור כתב בלבוש ואדה״ז שלח א, שהוא משום שמא יתקנו ולא משום עובדין דחול. ובשו״ת בא״מ שם הביא מד׳ הב״י שם ד״ה וכתב, שהחשש שמא יכוון לשיר, ובצעצועים אא״פ בהכי. ודבריו צל״ע, דמ״ש מכלי המיוחד להקיש על הדלת. ובכלל, גדר שיר היינו שהוא בנעימה ובנחת – ראה פירש״י עירובין קד, א ד״ה בקול. ובפיה״מ לרמב״ם עירובין י, יג: שיהי׳ לו נעימות על הסדר. והיינו שהוא נעים וערב לאוזן או שיש לו קצב. ולא גרע ממעלין בדיופי ומטיפין מיארק (עירובין שם) שהותר רק לחולה, שהקול הנשמע טיף אחר טיף הוא כעין שיר. ועכ״פ, גם בזה שייך שיעשה בנעימות ובנחת וכמו במקשקש אגוזים לתינוק, דלקמן.

גם צ״ע במש״כ שהוא לצרכו, דלאו היינו רביתי׳ דתינוק כרחיצה וסיכה. ובמנח״ש שם רמז לזה. ותי׳ צ״ב.

כמו״כ אינו מוכרח מש״כ שבצעצועים ליכא עובדין דחול, ומ״ש מכלי המיוחד להקיש על הדלת.

כן צ״ב שלדבריו לישתרי גם בגדול. וכן אפשר להתיר גם בקול של שיר מה״ט.

ועוד ועיקר, שמפורש להדיא במג״א שא, לה שאסור לספות בידים זגין הארוגין לקטן שמשמיעים קול והתינוק מכוון לשיר. ובשו״ע אדה״ז שם כא השמיט מש״כ במג״א שהוא קול של שיר, והיינו שבכל גווני אסור [ומה שאסור אף שאינו חפצא של איסור בעצם – ראה תהל״ד שמג, ב בסופו. בדה״ש קמז, יא. חקרי הלכות ד ע׳ נד. העו״ב תתלא]. ובמנחת שלמה שם כתב ליישב, שבזגין שאני שאינו לצורכו שהוא תכשיט. אבל במג״א הנ״לשהוא לשיר. ובמלא הרועים ערך קטן אוכל נבילות, ששחוק אסור לספות כיון שהוא בתמידות. וראה גם משה״ק בנשמת שבת שם שלח.

וראיתי בס׳ בית כהלכה מורגנשטרן ז, סה (שי״ל ז״ע), ושם בהע׳ 60 בשם הגריש״א שתינוק קטן שאינו מבין מה עושה ל״ש בו גזירה שמא יתקן. ודבריו שגבו ממני, וגם בס׳ הנ״ל גופא הקשה דלא פלוג רבנן.

ובמה שהתיר בשש״כ שם לגדול לטלטל, מדין כשמל״א לצו״ג – ראה גם משה״ק במגילת ספר שבת מו, ח.

וכן ילה״ע ממה שאסור לקשקש באגוז לתינוק כדי שישתוק – שו״ע שלט, ג. וראה מש״כ בשש״כ טז, הערה יא לחלק. ובסו״ד נשאר בצ״ע. ומש״כ שם, שבאגוז שאני עשוי גם לגדולים – הנה, בשו״ע אדה״ז שא שם, מפורש שאסור להשמיע קול ״העשוי לקשקש בו התינוק״.

ומש״כ בשש״כ שם מד׳ הד״מ שלט, א שכשעושה לשתק התינוק לא מיקרי קול של שיר – הנה, במקורו בד״מ הארוך נמצא הוא בשלח, א ד״ה לקשקש בשם התה״ד. ובד״מ חולק עליו לפי שמפורש ברמב״ם שבת כג, ד, לאיסור, כשמקשקש לתינוק כדי  שישתוק. וכן הקשו עליו בב״י שם, וביש״ש ביצה ה, ו. ועוד. (וראה משנ״ב שלט, ג בבה״ל ד״ה או. ועד״ז בכ״מ. וראה שו״ת אפרקסתא דעניא א, פז. ובגוף דבריו – תורת לוים הל׳ קעו).

עוד אעירה שבד״מ הארוך הגי׳ לשחק לתינוק. ובתה״ד גופא – ראה שו״ת תה״ד סב: לשחק. אבל בפסקים קנד: לשתק. (וכן במפתחות שם. אבל בדפוסים אחרים – גם שם לשחק). וכן העתיק במלאכת שלמה יומא א, ז. משל״מ ביהב״ח ח, יב. ועוד. וכ״ה בלקט יושר ע׳ 102: להשתיק.  [ולהעיר מכעי״ז באפרוח חי דחזי לשתק או לשחק התינוק – ראה שינויים וחילוקי גירסאות בתוס׳ ד״ה הכא – שבת מה, ב. תוס׳ הרא״ש שם. ועוד]. וראה בזכור לאברהם  (קושטא, תקפ״ז) בסופו, בהערות  לרמב״ם שבת כג, ד, מספק״ל מה כוונתו לשתק. ולכהנ״ל, אולי חילוק בדבר, אם הוא דרך שיר או לא. ולהעיר, שבשו״ע אדה״ז השמיט גם משמעות המג״א שלט, ב, שבמכה כדי להקיצו שרי.

 אבל ראה מקו״ח שלט שם, שכתב להדיא להתיר כשבוכה.

 

 

#8625