« go back

מהו שיעור משהו שנאמר בחמץ?

 

נסתפקתי בנוגע “לשעור משהו”: מחד גיסא כשאומרים איסורו במשהו פירושו שאין לו שעור כלל למטה. לאידך, הרי מצינו לגבי איסור שרצים וכו’ שרק אלו שרואים בעין גשמי ללא זכוכית המגדלת חל עליהם האיסור, ולא על אלו שבכלל א”א לראות. והנה בנוגע לחמץ, לכאו’ באם זה רק מה שנראית לעין, הרי”ז בגדר יותר ממשהו. לאידך גיסא, באם אין שום שעור, הרי לכאו’ לא יתכן שלא נמצאו באויר מייקראוסקאפעק ‘ספעקס’ או “עטאמס” של חמץ, שא”א שלא לבלוע אותם, והרי התורה לא יאסר לכאורה משהו כזה. ובאם שכן, מהו “השעור דמשהו”?

בברכת חכו”ש ובריא, ות”ח על המענה

שלום

 

מענה:

כלל פשוט בכל התורה כולה שמה שאינו נראה לעין אינו בכלל, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, וכן באיסורי משהו – חמץ, עבודה זרה, יין נסך, חולין שנשחטו בעזרה, שור הנסקל, דבר שבמנין. ועוד. ואף שבהשאר היינו שאין להם ביטול ואיסור משהו נאמר לענין ההיתר, ובחמץ לגבי גוף האיסור – ראה בעל המאור ע״ז עד, א. ועוד.

וכן לגבי חזזית במשהו על חוטמו. ועוד ועוד.

וראי׳ מדין צואה במקומה במשהו. ועכ״ז כשיושב מותר שלא ניתנה תורה למלאכי השרת. וה״ה בחמץ.

ואת״ל, מפורש הוא בכס״מ חומ״צ א, ג דלא יראה משמע רק כשהוא נראה לעיניים, אף שפשוט שאי״ז כוונתו כאן.

 

 

#7957