הבת שלי לומדת שחיה האם היא יכולה להמשיך את השיעורים ב9 הימים?

 

יש להימנע משחי’ לאורך כל תשעת הימים.

אם הילדים שלך הם מתחת לגיל חינוך (2-5 שנים) יש מקום להקל על שיעורי שחי’.

אם לא ניתן למצוא הזדמנות נוספת לשיעורי שחי’, אפשר להקל אפילו עד 10 שנים.

 ובמיוחד אם הביטול יעלה כסף.

בכל זאת, רבים נזהרים למנוע מפעילויות מסוכנות בתקופה זו.

 

מקורות:

 בכלל בנוגע לחינוך קטן באבילות – ראה ביו״ד סי׳ שמ׳ נקוה״כ עהט״ז ס״ק טו. ולעניננו – מ״א תקנא ס״ק לח. ובמק״א הארכנו.

והנה, ראה שו״ת רב פעלים ח״ד כט שמיקל בלימודי שחי׳ כשהתחיל ללמוד. אבל, ברב פעלים שם מיירי לשיטת הספרדים שמותר לרחוץ אלא שבבגדד נהגו בזה איסור. ועז״כ להקל בכגון דא. ועוד להעיר שבמקומו כבר נפרץ האיסור אצל כו״כ, עיי״ש. ועצ״ע לדידן שקיבלנו פסקי הרמ״א. ואולי עדיין מקום לומר הוא הדין והוא הטעם, כיון שהוא רק ממנהגא.

אבל עוד זאת, ועיקר, שכתב שם שודאי נכון להחמיר בזה אבל אין למחות ביד המיקל.

וא״כ אצלנו שנתקבל שאין עושים כן כלל – צ״ע להקל בשופי.

ועוד להעיר שכתב שם דמיירי שהתחיל מקודם בין המצרים ולא שהתחיל לפני ר״ח מנ״א. ואף שצ״ע טעמו – דמאי נפק״מ אם התחיל אחרי ביהמ״צ, ואולי שבזה ניכר שנעשה לצורך לימוד ולא כיון מלאכתו בזמן האסור. ודוחק – סו״ס קשה להקל יותר ממה שהוא מיקל.

אלא שבקטנים בלא״ה אין הכרח שיש איסור רחיצה. והארכנו מזה בשאלה מספר 558, עיי״ש בארוכה. ודעת אאזמו״ר ששחי׳ בכלל היינו רביתייהו דתינוקות, אף שעדיין צע״ק בזה, שהרי אינם רגילים בזה כל השנה.

ומ״מ, בקטנים שלא הגיע לחינוך אבילות, שבד״כ גם ביותר מגיל 5-6 אינו יודע להתאבל על ירושלים, וגם בגיל תשע ועשר – הרי לא הגיעו לחינוך מצות עינוי, וכיון שהמדובר במנהגא, וגם כיון שלמעשה מדובר במצוה גדולה שחייב ללמדו להשיטו – נ׳ להקל גם באופן זה. וכש״כ ותוספת היתר – כשיש בזה הפסד ממון לבטל הלימוד.

והמיקל גם בקטנים עד גיל מצוות, אין למחות בידו.

אבל בגדולים אין ראוי להקל כלל, כ״א באופן המדובר ברב פעלים שם שהתחיל מקודם ביהמ״צ. וגם בזה – אין דעתנו נוחה כלל לסמוך על זה, לדידן כאן שנתפשט המנהג בשופי שאין עושים כן במחנות קיץ וכדומה.

אלא שכבר כתבו שיש להזהר מפני הסכנה – ראה גם מקו״ח תקנא, בהמשך לדין כיבוס בגדי קטנים. וא״כ צ״ל בזהירות המירבית, ושומר פתאים השם. והמחמיר ונזהר תע״ב.

 

 

#691