Can we have a DJ play (non-live) music at Simchos during Sefira?

 

The Chachamim instituted certain practices of mourning during the days of sefira to commemorate the passing of the students of Rabbi Akiva. One of the practices is to refrain from dancing (see end). The Poskim have explained that this includes listening to music as well; it brings just as much (if not more) joy. Based on this reasoning, we can understand that all types of joyous music would be a problem.

With the advance of technology, we have means of playing music through other (“non-live”) instruments, such as an electric keyboard or music player (“DJ”). As far as the listener is considered, it makes no halachic difference which device is being used to play music. A music player is no less “live” than an electric keyboard. Just as one should not listen to music played on a keyboard, one should not listen to it being played by a DJ. In other words: the music is being played “live” by the DJ.

Furthermore: as stated above, the original prohibition written in Shulchan Aruch is on dancing. It is therefore obvious that one may not play “non-live” music which results in actual dancing.

 

Sources: 

הנה בשו”ע ונו”כ או”ח סימן תצג אוסר רק ריקודין ומחולות. אך בכ״מ כתבו להוכיח שגם לנגן בכלי זמר הוי בכלל האיסור ובמכש”כ, נוסף לזה שאסור משום כח המנהג דהוי כמו נדר.

וכן הוא לאיסור בערוה”ש או”ח תצג ס”ב. דע״ת שם. שו״ת כפי אהרן סי׳ נב. ולהעיר גם מלשון אדה״ז שם, והוא מהח״י שם בשינוי קצת: ושמחות יתירות.

[ובאמת גם ״מחולות״ מתפרש בכ״מ על כלי זמר, וע״ד הנחילות (תהלים ד, א) על מחלת (תהלים נג, א. פח, א) – ראה פרדר״א מב: מנין היו להם תופים ומחולות במדבר שעם יציאתם ממצרים התקינו להם תופים ומחולות. ועד״ז במכילתא בשלח טו, כ. וכ״ה ברס״ג שם, ובהקדמתו לתהלים. וראה ראב״ע דניאל ג, ה. וכן בתרגום הפשיטתא ועוד. (ובאונקלוס בשלח שם ובכ״מ ״חנגין״. וג״ז מתפרש על כלי שיר – ראה פסחים קיא, ב. ובתיב״ע מלאכים א, מ בחלילים – בחנגיא. ובערוך ערך חנג – ב׳ אופנים).

וכ״ה בכ״מ שנמנה המחול עם שאר כלי זמר – תהלים קמט, ג. קנ, ד. וראה פי׳ אבן יחיא שם. מצו״צ שם. ועוד. וכ״ה בחזקוני ועוד תשא לב, יט: העגל ומחולות. ובתיב״ע שם: וחנגין בידיהון. וברבינו בחיי תשא לב, יט – ב׳ אופנים. וראה גם באור החיים שם שהמחולות ממין הדומם, והקיש העגל למחולות לעגל. וראה ב׳ האופנים בפי׳ ר״י מברונא בשלח טו, כא.

וי״א שהריקוד נקרא כך ג״כ ע״ש כלי הנגינה. וראה בארוכה בשלה״ג לר״א הרופא, ה (ה, א. ובמהדו״ח – ע׳ נה)

והארכנו מזה בקובץ התמים טבת תשס״א. ויש בזה מה שאין בזה.

ועכ״ז אין להוציא הדברים מפשוטן. ולשון ריקודין ומחולות בד״כ בלשון חכמים (משא״כ בלשון מקרא) מתפרש על סוגי רקידה, ראה לדוגמא שו״ת הריב״ש רס. שו״ע או״ח תקמו, א. ועוד (אף שמצינו לפעמים גם בלשון חכמים כן – ראה באוצה״ג גיטין ז, א סי׳ ח. סוטה מח, א סי׳ קסג. ועוד – שנקטו לשון מחולות על כלי זמר, עייש״ה)].

ולהעיר גם מזה שמצינו בקדמונים – לקט יושר, יוסף אומץ. מקו״ח תקנא, א. ועוד – שנזהרו בימיהם אפילו משירה בפה. והיאך אפ״ל להתיר כלי זמר.

וראה גם שו”ת מנח”י ח”א סי’ קיא. שו”ת אג”מ או”ח ח”א סי’ קסו וח”ג סי’ פז. שו”ת קנין תורה ח”ב סי’ צט. שו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ל. שו”ת משנ”ה ח”ח סי’ קפח. שו”ת אז נדברו ח”י סי’ כג. ורובם הסכימו לאיסור גם בהקלטות, ע”ש. וכן בשו”ת שבה”ל ח”ב סי’ נז ס”ב ובח”ו סי’ סט ביאר ע”פ דברי הרמב”ם הל’ תענית פ”ה הי”ד שכל דבר המשמיע זמר אסור, אלא דשם הוא בנוגע לשירה בזה”ז. וראה שו”ת אג”מ יו”ד ח”ב סי’ קלז שאפי’ לעצמו אסור להשמיע.

וראה באריכות בספר אלה הם מועדי ח”ג סי’ סג-סה (ורוב דבריו להיתר צריכים עיון). ושם הביא גם תשובת בעל שבה”ל על דבריו ומיירי אף לענין ספירה, ע”ש.

ומפי השמועה, שפעם התרעם רבינו על שמיעת מוזיקה מהטנק בימי העומר.

ויש שהתירו בסעודת מצוה, אבל משו”ע אדה”ז שם מוכח שאסור לעשות ריקודין ומחולות (“ומותר גם כן לעשות סעודה . . לאחר הקידושין, אבל לא יעשו ריקודין ומחולות”. וכבר נתקשו להתאים עם דברי המג״א כפי שנתפרשו בפמ״ג בלבו״ש מחה״ש. וראה בשו״ת דברי נחמי׳ או״ח ע, ד). ולדידן ה”ה כלי זמר. (ולהעיר מלשון אדה”ז שם “מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת מריעות בלא ריקודין ומחולות”). והמבואר בלקו״ש חל״ז ס״ע 122 – אינו שייך לכאן. ונת׳ במק״א.

 

 

#6816