How to give Ma’aser if I can’t calculate the profit?

 

Question:

I have reached an age where I am required to withdraw money from pension plans (RMD). The monies were invested in various funds over many decades and the investments were bought and sold numerous times, and the pension plans changed as well over time. Since the transactions go back 30-40 years and the records are not kept for such a long time, my investment firm claims that it is not possible for them to calculate the profit. I cannot take ma’aser from the total withdrawal since I contributed my own funds all along to these retirement plans, and these amounts also varied over time. Is there any way to estimate ma’aser?

 

Answer:

The mitzvah of tzedaka requires one to be more prudent and scrupulous compared to other mitzvos aseh, and to separate maaser at the earliest possible time.

When in doubt due to mishap, one must separate maaser from any moneys that one is certain that no maaser was separated.

However in this case it is advisable to go beyond the letter of the law. Thus, it’s proposed to separate maaser from all moneys in doubt. Therefore, you should separate until you are able to ascertain the amount that is for sure principle).

We are promised regarding the mitzvah of maaser that there will be no loss as Hashem will certainly pay you back.

 

Sources:

הזהירות במצות הצדקה – ע״פ טור יו״ד רמז. וראה סה״ש תש״ז – שיחת שמח״ת – ע׳ 76. שיחת יט״כ תשח״י – תורת מנחם כא ע׳ 234.

בנוגע לספק צדקה – ראה שו״ע יו״ד רנט, ה. קונטרס הספיקות א, ט. וראה שו״ת חת״ס יו״ד רמ לגבי ספק נדר בצדקה לחומרא. ולהעיר מפת״ש רנט, יג.

והנה, מע״כ אינו בגדר ספק ממון לעניים שהוא לחומרא, אלא בגדר ספק נדר. ויתירה מזו, הנדר כאן רק הוא משום מנהג ובספק מקילים. ועוד, שנאמן לומר ולפרש כוונתו בנדרו – לפטור. ובפרט אם לא פירש להדיא שיהא בנדר, ומה גם כשהתנה מלכתחילה שיהא בלי נדר. וראה כעי״ז בשו״ת חת״ס יו״ד קז לגבי חלב גוים, והיינו שאף שהוא כנדר מקילים בספק.

ועוד שכיון שאינו באשמתו – א״צ להחמיר ליתן עד שיאמר לא לכך נתכוונתי וסגי שיתן מה שברור שלא נתן, ע״פ שו״ת נוב״י תנינא יו״ד קנה.

וכ״כ להקל בכתר ראש קכד. דברי מלכיאל ו, ט. נשמת כל חי יו״ד מו. אבני ישפה ז, יו״ד קג. ודלא כשבט הקהתי ג, רנג. ושוב ראיתי אצלו בשבט הקהתי ו, שלג – שכתב לקולא. וראה גם הנסמן באהבת צדקה ד, צא.

אבל לאידך – מצאתי בתומים קיצור ת״כ קכז ד״ה אבל הא, שכתב להדיא לחומרא בספק מעשר. וראה גם בבה״י יו״ד רנב, ג (אבל שם יל״פ דקאי מעשר מחמת חובת צדקה. ולא מצד קבלתו. ואכ״מ).

ומטו בה בי מדרשא מפי גדולי המורים בדרא בתראה, שחייב להחמיר לפי שאין כאן ספק ממון כיון שצדקה מעשרת. וכפה״נ אמרה דרך צחות. אלא שמצאתי כעי״ז ממש בחסל״א הל׳ צדקה רמז, ג. ושם נ׳ יותר בלשונו שטעמו לפי שמותר לנסות הקב״ה. ואולי עיקר כוונתו כנ״ל, שהעשירות תוצאה מוכרחת, וכדמוכח גם מזה שמותר לנסות, ולא הכריח מזה שדוחה לאו דלא תנסו. וראה הערת המהדיר לשם.

ומה״ט, ועוד כו״כ טעמים, ראוי להחמיר בכגון דא שיש חזקת חיוב.

 

 

#6658