If someone runs a Gmach that has money that belongs to other people (all the money has to be returned eventually). What principles could there be with regard to someone’s check bouncing? What kinds of limitations are there with regard to contacting him about making the payment?
One who lends money to others is fully entitled to collect the loan. One may ask for repayment, and if a check bounces, one may contact the borrower to seek payment.
The Torah prohibits a lender from applying any sort of pressure on a borrower who is not in a situation to repay (לא תהיה לו כנושה). In such a case, not only is it prohibited for the lender to ask for repayment, but he may not even appear in the presence of the borrower, if he knows that his mere presence will embarrass the borrower. However, this all applies only when the borrower knows for certain (or close to certain) that the borrower does not have any way of repaying, i.e. he does not have cash, assets, belongings or property (beyond the most basic of necessities as listed in Hilchos Halva’ah Seif 5). If this is not known to be the case, the lender may ask for repayment.
In practice, one can generally assume that a regular borrower has the means to pay back the loan, since most people have resources through which to repay the debt, even if it is in ways that they don’t want to (such as by selling off objects that are not the most basic of necessities or by tapping into home equity). However, there are situations where this is not the case, and the lender must pay attention to this. For example, if the loan is a very great sum, beyond all of a person’s assets, or the borrower is penniless and has nothing at all.
See here for details.
Sources:
מקורות:
שו”ע חו”מ סימן צ”ז סעיף ב’, וכן בשוע”ר הלכות הלואה סעיף ב’, כל הנוגש את העני והוא “יודע” שאין לו מה יחזיר לו לא מעות ולא מטלטלין עובר כו’. ולשון “יודע” מורה שכשיש ספק מותר. ואע”פ שכלל בידינו דספק דאורייתא לחומרא, מבאר המנחת חינוך מצוהס”ז דהתורה לא אסרה כלל באינו יודע, כי אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו וא”כ ברוב לא יתבענו, ע”כ אין איסור כלל רק ביודע שאין לו. וראה להלן בשוע”ר שם סעיף י”ג דכל מי שיש לו יותר מכדי סידור בעל חוב ואינו רוצה ליתן מותר לכפותו ואין בזה משום לא תהיה לו כנושה כו’,ע”ש, וראה גם מש”כ המחבר סי’ צ”ט סעיף ד’ ובדברי הסמ”ע שם ס”ק י”ג.
וראה גם בהנסמן בהלכה יומית הנ״ל.
#4536