האם מותר ע”פ הלכה להתקין במחשב שלי את התוכנות וורד ופטשופ וכו’ הפרוצים?

 

אסור להתקין תוכנות אלו.

 

מקורות:

ראה אצלנו כאן בשאלה 1000.

I bought a Sefer (with illustrations) for my class and copied part of the pictures into a workbook for the class’s use…

 

 

ומועתק בכאן ממאמר אחר בנושא:

נחלקו פוסקי הדורות האחרונים האם שייכת ‘בעלות’ על יצירה שאינה מוחשית כגון ‘חכמה’. (ראה שו”ת שואל ומשיב קמא ח”א סי’ מד, שו”ת בית יצחק שמלקס יו”ד ח”ב סי’ עה, שנקטו ששייך בזה בעלות. וראה ספר עמק המשפט ח”ד סי’ א-כג שהאריך בדעות הפוסקים בענין זה).

מדברי הצמח צדק בשו”ת חו”מ סי’ ע אות ט עולה שנוקט בשיטה שיש ‘בעלות’ על חכמה. (מהא דכתב שב’חידושי תורה’ אין למחדש אלא ‘טובת הנאה’ ולא בעלות גמורה משום שהוא מחוייב ליתנם לכלל ישראל כמו התרומה שאין לישראל בה אלא טובת הנאה מכיון שחייב ליתנה לכהן. עיי”ש. מדבריו משמע שבשאר חידושים שהמחדש אינו מחויב ליתנם לאחרים יש לו בהם לא רק ‘טובת הנאה’ אלא אף ‘בעלות’).

וראה גם מה שכתבו בני אדמו”ר הזקן ב”הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז”ל” לשלחן ערוך שלו: “יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם”.

על פי זה, אסור לעשות שימוש בתוכנה בניגוד לתנאים שקבע יוצר התוכנה, כיון שהיצירה שלו היא ויכול להגביל את השימוש בה על פי התנאים שקובע.

ומכיון שידוע שיצרני התוכנות המסחריות אוסרים במפורש כל העתקה וכל שימוש בעותק בלתי מורשה, הרי שהדבר אסור. וידוע שאיסור גזל שייך גם ברכוש של גוי (כמבואר בשוע”ר ריש הלכות גזלה וגנבה).

יש לציין שאיסור זה הוא גם מצד ‘דינא דמלכותא’, שכן למרות שבהרבה מדינות מתיר החוק העתקת דיסקים של מוסיקה לצורך שימוש אישי, העתקת ‘תוכנות מחשב’ אוסר החוק אפילו לצורך שימוש אישי שאינו מסחרי.

כמו כן, גם אם מדובר בתוכנה שכבר הופצה באינטרנט ע”י אינשי דלא מעלי, אין היתר להשתמש בה ללא תשלום על סמך ‘ייאוש בעלים’ וכדין ‘זוטו של ים’, שכן ידוע שהרבה מיצרני התוכנות המופצות באינטרנט ‘רודפים’ אחרי המפיצים/הגנבים ומעשים בכל יום שהללו נתפסים ע”י השלטונות ונקנסים בקנסות גבוהים, והרי מדובר בדבר שיש בו ‘סימן’ לזהות מיהו בעליו, על כן כל עוד לא הוכח אחרת – מן הסתם אינם מתייאשים מרווחיהם (ראה שו”ע חו”מ סי’ שנט ס”ז שכשיש סימן ומכשולות “מסתמא לא הוי יאוש”. וראה עוד מחנה אפרים הלכות זכיה מהפקר סוף סי’ ו, שדוקא היכא “דאנן סהדי” שאינו טורח לקחת את שלו אמרינן דהוי “אבידה מדעת”  ו”הפקר גמור”, ולא די בסתם “אומדנא” שאינה מוכחת).

 

מתוך אתר halacha.co. ותודתנו נתונה להם.

 

 

#4478