האם יש ענין לומר שיר המעלות (לפני ברכת המזון) בכל יום, גם כשאומרים תחנון (האם היתה כזאת הנהגה בתומכי תמימים)?

 

המפורש בסידור אדה״ז – לומר על נהרות בבל ביום שאומרים בו תחנון – ידוע. וכ״ה בכל סידורי חב״ד שהודפסו ע״י ובפיקוח רבותינו נשיאינו. וכ״ה כהוראה למעשה בהיום יום יו״ד אדר א ובספר המנהגים חב״ד ע׳ 22. ואין לנו מקור מרבותינו נשיאינו לנהוג בהיפך מהמפורש. וכ״כ הפוסקים – מג״א א, ה בשם השל״ה, ובנו״כ שם. א״ר סוסי׳ קפא. וכ״ה בסידורי האריז״ל.

אמנם ישנם שמועות שונות שקשה להסתמך עליהם. ובפרט, שיתכן שהדבר הגיע אלינו מחוגים אחרים שנהגו כן (ראה צלותא דאברהם ב ע׳ תצה. דרכי חו״ש אות שא. דרכי הישר והטוב כג, א. סידור קרני הוד נאוואמינסק. ועוד. ולהעיר משו״ת בא״מ ח, סא). וראה גם תולדות לוי יצחק ג ע׳ 845-6 ע״ד החילוק בין מנהג חב״ד למנהג פולין בזה.

אמנם כן, שמצינו שהרה״צ הרר״ה מפאריטש אמר שיר המעלות ביום הראשון לאמירת תחנון לאחרי כמה שבועות – אג״ק יד ע׳ מח, עיי״ש טעמו. ומסופר באו״א קצת בשיחת יום ב׳ דחגה״ש תשי״א.

לשמועות השונות – ראה רשימות דברים חיטריק הוצ״ח ע׳ 272. קובץ העו״ב גל׳ תקיז. ואגב, ילה״ע שבסידור שקלאוו חסר. וראה גם שעה״כ לד, ג.

 

 

#4317