האם מותר לחתן שמתחתן באור לל”ג בעומר להסתפר יום או יומיים לפני כן?

 

אם השיער מגודל, אפילו קצת – יכול להסתפר ביום החופה.

 

טעמים ומקורות:

ע״פ דין ודאי מותר שלא יכנס לחופה כשהוא מנוול, שיו״ט שלו הוא, וכדין רגל. והרי חתן יום חופתו מותר להסתפר אפילו באבל – ראה ש״ך יו״ד שמב, יא. א״ר קלב, ד. שו״ת חת״ס יו״ד שמח. וכ״כ הפוסקים לגבי מילה גם ביום  שלפניו סמוך לערב, ראה הגהות מנהגים טירנא עא, הובא בד״מ תצג, ג. והוא הן בנוגע לבעל ברית והן בנוגע לאבי הבן. אבל ראה בשכנה״ג בהגב״י ח, שהתיר רק ביום המילה ממש. וכבר השיגו בא״ר י. וראה גם בפר״ח תצג. פרי האדמה ב, קסב, ב. מאמ״ר תצג, ז. משנ״ב שם יג. וראה בכה״ח סופר לה מה שהביא מפחד יצחק ערך מוהל לה, ד שהותר רק לפי שאין פנאי. ובשו״ת יחו״ד ג, לב, ביאר כן בדעת השכנה״ג ליישב הקושיא ממש״כ בהגהות מנהגים שלא הותר רק כשאין פנאי. וא״כ ה״ה הכא. וכבר כתב בפר״ח שם שהלכה כדברי המיקל מכולם. ואף שיש שכתבו הטעם כיון שיש סעודה בערב שלפני המילה, ה״ה כשאין סעודה ואין פנאי לגלח ביום. ובמנהג שומעין להקל. וכעי״ז, ראה בפמ״ג תצג בא״א ד, שהקשה במה שהתיר פר״ח לבעל ברית כשהמילה בשבת להסתפר בחמישי, ומ״ט לא יסתפר בע״ש. וכבר כתבו ליישב, ע״פ פירש״י תענית טו, ב, שדרך רוב בנ״א להסתפר בחמישי ולא בששי מחמת טירחא. ודון מינה בנדו״ד כשהחתן טרוד וצריך להסתפר מבעו״י לפני החופה.

ויתירה מזו כתב בדגו״מ תצג, להתיר לחתן בשבת שלפניו. והובא בשע״ת תצג, ז, ובדע״ת שם. ושו״ר כן למעשה בס׳ אפריון לשלמה ב, יב בשם הגריש״א. (ושם שבימינו ליכא שמחה יתירה בשבת עלי׳ לתורה. וי״ל שמ״מ ביום החופה איכא שמחה טפי, גם לפני החופה).

ועוד שי״א שימי אבלות רק ל״ב יום, ראה אדה״ז תצג, ה, ומקצת היום ככולו.

ולהעיר מדוגמתו בחל ל”ג בעומר באחד בשבת שנוהגים להסתפר כבר בערב שבת מפני כבוד השבת. וכן בחל ר״ח אייר בשבת. ובכנה״ג, והביאו בכה״ח תצג, מז, שמי שמקפיד שלא להסתפר בר״ח מחמת צוואת ריה״ח מותר להסתפר בער”ח אחרי חצות היום, וכן שכשר”ח אייר ביום א’ [והיינו, ל’ ניסן] יסתפר ביום ששי [והוא כ”ח ניסן].

אלא שיש מפקפקים ע״פ קבלה, שאין הטעם משום אבלות. ומ״מ, בנדו״ז שמנוול הוא לית דין צריך בושש שאפשר להתיר בשופי. ובלא״ה י״א שאין המנהג להחמיר ע״ד הסוד לגבי בעלי ברית. וראה אצלנו #4225.

Can the Avi-Haben buy a new Kapota for the Bris during Sefira?

ובנוגע לאבי החתן – להעיר ממקו״ח תצג, שהתיר לנער ברמ״צ ולאביו להסתפר ביום הברמ״צ. וכש״כ בנדו״ד. ובמהרי״ל, הביאו במג”א תקנא, ו, ובמשנ״ב ח, להתיר לאבי החתן והכלה ללבוש בגדי שבת בשבת חזון ללבוש בגדי שבת. ויתר על כן, בשו״ת אג״מ או״ח ב, צה, להתיר גם לשאר קרואים אצל החתונה – בחתונה בר״ח סיון והקרואים נוהגים אבלות עד ימי הגבלה – שכיון שיש מצוה על כל אחד בשמחת חתן וכלה וכשלא יסתפר לא יוכל להיות שם, רשאי להסתפר. ואף שלא נתקבלה דעתו, הבו דלא לוסיף להחמיר בהורי החו״כ, וכן בסבא וכו׳.

ולהעיר משע״ת תקנא, שאבי אבי הבן ואבי היולדת ג”כ נוהגים להקל וללבוש בגדי שבת הם ונשיהם וכמדומה שנוהגין להקל גם שאר קרובים אשר דרכם אם היה בימים אחרים ללבוש בגדי שבת הם לובשים גם עתה וצ”ע בזה, ונראה שצער הוא לאבי הבן והיולדת כשאין מתערבים בשמחתם הקרובים האלה בלבישת לבנים, ולשאר קרובים יש להחמיר, עיי״ש.

ומ״מ, באחי החו״כ – נראה להחמיר שע״ד הרגיל לא יסתפרו עד שקיעה״ח, אא״כ באמת ניוול הוא ובושה לחו״כ. והכל לפי הענין.

וכ״כ אלינו הרה״ג בעל עיטורי מרדכי שליט״א:

הגרמ”ש קליין שליט”א הורה למעשה שמותר לאבי החתן וכן מותר אבי הכלה להסתפר ביום לב אחרי חצות, כיון שההורים הם עיקר שמחת החתונה, כמו שמצינו. אבל לאחי החתן וכן לאחי הכלה אסור להסתפר ביום לב אחרי צהרים, כיון שרק ההורים נחשבים עיקר שמחת החתונה, ואין להתיר מחמת שיש בושה לאחים לבא לחתונה בלי להסתפר, דכיון שלפי ההלכה אסור להסתפר ביום לב, א”כ אדרבה נחשב בושה להסתפר. ושמעתי מהגרמ”מ לובין שליט”א שחתן שמתחתן בליל ל״ג, מותר לחתן להסתפר ביום לב מזמן מנחה גדולה, אבל לאבי החתן ואבי הכלה, וכן אחי החתן ואחי הכלה, אין להתיר להסתפר מזמן מנחה גדולה, אבל יכולים להסתפר לכבוד החתונה ביום ל״ב אחרי פלג המנחה, דמפלג המנחה נחשב לילה לפי רבי יהודה, ולפי ר”ת אפשר לקרוא ק”ש אחרי פלג המנחה. עכ״ד.

וכ״כ בשומע ומוסיף להגר”ש דבליצקי ספה”ע ע׳ לב, להתיר לכל הקרואים להסתפר מפלג המנחה בל”ב אם לא יספיקו להסתפר בלילה.

שוב כתב אלינו כך: דיברתי היום שוב עם הרב לובין. וקצת חזר בו ממה שהורה לי בעבר. אני כותב מה ששמעתי היום. כמה פרטים. א. עיין בשערי תשובה (סימן תצג סק”ז) שכתב בשם הדגול מרבבה שמותר לחתן להסתפר בערב שבת שלפני החתונה. אבל למעשה לא נוהגים להקל כמו הדגול מרבבה להתיר לחתן להסתפר בערב שבת של העליה לתורה. ב. חתן שמתחתן בליל לג, מותר לחתן להסתפר ולהתגלח ביום לב אחרי פלג המנחה דנחשב קצת כמו לילה. וכן אבי החתן ואבי הכלה, מותרים להסתפר לכבוד החתונה ביום לב אחרי פלג המנחה. דכיון שלפי החק יעקב ואליה רבה מותר להסתפר בתחילת ליל לג, יש מקום להקל להסתפר ביום לב אחרי פלג המנחה, דנחשב לילה לפי רבי יהודה. וכן לפי ר”ת אפשר לקרוא ק”ש אחרי פלג המנחה, ולכן יש להתיר לחתן ולהורים להסתפר אחרי פלג המנחה. ג. לאחי החתן וכן אחי הכלה אסור להסתפר ביום לב אחרי פלג במנחה. אלא רק אחרי שקיעת החמה בתחילת ליל לג, וכן כל הציבור שבאים לחתונה אסור להם להסתפר ביום לב אחרי פלג המנחה. ראוי לאחר את החופה כדי שהאחים יוכלו להסתפר ולבא לחופה עכ”ד.

וכתב אלינו בעל פניני הלכה שליט״א:

מובא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל שהתיר, וז”ל הגרב”צ קוק שליט”א (גליון שואלין ודורשין ל”ג בעומר תשע”ט); שאלה. האם מותר לחתן להסתפר מבעוד יום בל”ב בעומר שהרי לא יהיה לו מספיק זמן להסתפר בליל החתונה. תשובה. בזה ניתן להקל. שאלה. האם אף הורי ואחי החתן והכלה יכולים להקל בזה. תשובה. כיון שאיסור תספורת אינו מדינא דגמרא אלא מנהג קדמונים (טור או”ח תצ”ג ב’) ויצטערו החתן והכלה אם יבואו קרוביהם לחתונה כשהם מגודלי שער נראה שאפשר להקל. ע”כ. וכ”כ בספר באר ישראל (ישראלזון) פסח עמ’ ר”ב; ‘פ”א התיר מרן רבנו שליט”א (הגריש”א) גם לאחי החתן והכלה להסתפר לכבוד החתונה ביום ל”ב’. וכן הורה הג”ר נתן קופשיץ שליט”א. ובספר עזרת אליעזר כתב וז”ל; שאלה. חתן שמתחתן בליל ל”ג בעומר אחרי השקיעה האם מותר לו להסתפר בתאריך ל”ב בעומר ביום שלפני החתונה, וכיצד הדין באחים של החתן. תשובת הגר”ח קנייבסקי זצ”ל; כמדומה שמרן החזו”א זצ”ל התיר. ע”כ. [וצ”ע אם כוונתו גם לאחים כפי שמובא בשאלה]. ולמעשה, כמדומה שבד”כ אי”ז כ”כ בושה וניוול שלא להסתפר. עכ״ד.

 

 

#4132
#42926
#42927