Can a child say his fathers name in a play if its referring to someone else?
Permitted, unless it in the presence of the parent and there is a chance they might think that the child is calling them. Many are lenient even in this case, especially nowadays. In the context of a play, even if the parent is there, there’s no reason for such a concern and it would certainly be permitted. This is particularly true if the father doesn’t mind.
If it is a rare name, then one should be stringent even not in the presence of the parent. Many are lenient in this case too. In a play one may be lenient even with an uncommon name.
See more about this topic here:
Sources:
ראה רמ״א יו״ד רמ, ב ובנו״כ. חיי״א סז, ח. שו״ת אג״מ יו״ד א, קלג. וכבר העירו שבשם פלאי היאך קורא לבנו בשם אביו אחרי שנפטר כהמנהג. ונראה פשוט, שאחר שנפטר ברור שאינו קורא לאביו. וכ״כ בשו״ת שאילת שלום תנינא רמג, הב״ד בשד״ח מערכת כ, קד. שו״ת אבן הראשה לא, הב״ד בשד״ח מערכת חו״כ ז. ועצ״ע במנהג הספרדים שקוראים בחיים. וראה שו״ת חלקת יעקב ב, קכ. אבל עכ״פ בעת קריאת השם בברית מילה, נראה ברור שאין כוונתו לאביו. וראה שד״ח מערכת חו״כ ה שנהגו גם הספרדים להקל דלא קפדי בהכי. וכ״ה בגדולות אלישע רמ, ט. ובבא״ח שופטים ג, היקל בשם פלאי בפניו רק בתרתי למעליותא שמשנה בהשם וגם ניכר שאינו מתכוון לאביו. ומיירי בפניו דוקא. אבל גם לדידי׳ מסתבר דהיכא דניכר להדיא ש״ד גם כשאינו משנה. אבל י״א דלא פלוג – ראה כבוד הורים ע׳ נא בשם הגריש״א. ועכ״ז, חזי לאצטרופי שבודאי לא קפדי.
בגדר שם פלאי – מלשון הרמב״ם ״בכל לשון ובכל זמן״ משמע שצ״ל שם שהכל דשין בו. ובפרי האדמה ת״ת ה, ה שאם יש רק ב׳ או ג׳ בעיר הוא בכלל שם פלאי. וכ״ה במער״ק שם. וצ״ע בבא״ח שנקט דוגמא דשם פלאי – נפתלי. ואולי במקומו הי׳ שם פלאי. ובילקוט מעם לועז יתרו כ, יב: נח, נחום או מכיר. ושם פ׳ קדושים: אבטליון, או יחזקאל.
#33208
