האם יש דין קדימה הפירות לפרי נקי?

 

אין דין קדימה לנקי. ועכ״פ ברור שאינו קודם לשאר קדימה. אמנם, יש הידור לברך על פרי שלא התליע או שהוא מהודר ביופיו משום זה א-לי ואנוהו.

 

מקורות:

כ״מ בסדר ברה״נ שהובא ד״ז רק גבי פת, אף שסמך דיני פירות ופת בהדי הדדי.

ויש שהביאו מדע״ת ריא, א דמשמע שיש דין קדימה לנקי בפירות. אבל יתכן שפיר שהציב ציונים לשאר דיני קדימה כדרכו בקודש, ולא בא לפסוק הדין. ויש שה״ר ממשנ״ב קסח, טו שכתב, וזה הכלל מסעיפים אלו מעלת שבעת המינים קודם לכל, ואחריו מעלת השלם ואחריו מעלת הנקי ואחריו מעלת הגדול (ח”א). ותפסו שקאי גם בפירות. ולא דקו. ובפרט שבמקורו הוא מחיי״א מב, ח, כמצויין שם, ושם ברור דקאי בפת דוקא. והמשנ״ב שינה הל׳ וכתב שבעת מינים ולא חטים כבחיי״א, להורות שבהם גופא דין קדימה במוקדם בקרא, ראה שעה״צ שם. ותו לא. ונסתפקו אפילו בגדול אם שייך בפירות עפ״מ שלמד המג״א ריא, א דין שלם בפירות מפת – ראה שו״ת שיח יצחק א, שפט. (אבל ראה תהל״ד קסז, א דמשמע שיש דין גדול גם בשאר מאכלים. וראה בר אלמוגים כב, ב. וראה אצלנו 23426).

ויש מקום מסברא לחלק, שבפת ה״ז סוג אחר פת קיבר ופת לבנה אבל בפירות הו״ע חיצוני, ואינו מעלה בהפרי. ושאני גדול שאין טעם לחלק בין פת לפירות בד״ז.

אמנם, מצינו בס׳ הפרדס לר׳ אשר בן חיים שער י שהביא גבי דיני קדימה להדר לברך הפרי היפה שבמינו כדי שיברך על המעולה והיפה שבהן. אבל יליף לה מהדין לברך על הפת במקום שנתבשל יותר. ולכאורה ג״ז מכבוד הברכה.

והנה, בא״ר רב, א: יזהר כל אדם לברר הפרי הנקי ויפה שלא התליע לברך עליו משום זה אלי ואנוהו. והנה, בא״ר הביאו מאור חדש, ובמקורו הוא בסדר ברכות, ומפרשי לה דהיינו שלא התליע. וכ״ה גם ביפ״ל רב, ב, בשם בית מנוחה, הביאו גם בכה״ח רב, ב. ועוד. אבל בבא״ח ש״א מטות ג השמיט תיבות הנ״ל, וגם בבא״ח נקט לה בהדי דיני קדימה בסוגיא בדוכתה.

גם בחסל״א ריא פי׳ דהיינו שלא התליע. ובבא״ח שינה והשמיט ד״ז, נוסף לזה שהביאו בהדי דיני קדימה. אבל גם בחסל״א הביאו בדיני קדימה בסי׳ ריא.

ובאמת הובא ד״ז בסי׳ רו בנו״כ בדין בירך על פירות והביאו לו יפים יותר. ובמביט משמע שחוזר ומברך. ונחלקו אם פליגי ארשב״א בדין דבר שאינו חשוב לפטור החשוב. ומשמע שלכו״ע עדיף לברך על היפה. ולא ברירא מה פי׳ יפה. וידוע הספק בירושלמי יומא ו,א: משובח בגופו ומשובח במראה.

ולהעיר מקושיית המג״א קסח, ז במה שבחביב אזלינן בתר דידי׳ ולא בנקי. וביד אהרן שם הובא בכה״ח כא מחלק בין פירות ללחם.

 

 

#32897