Mivtza Neshek (Shabbos Candles) for someone who gets home after the commencement of Shabbos
Question:
On my Mivtzoim route someone goes home from work after Shabbos starts. Should I give him Shabbos candles to light at work?
Also, a woman on my Mivtzoim route finishes work at 6 PM on Friday afternoon (Shabbos). Is there any way that she can light shabbos candles at work and perhaps eat something by the candles?
Answer:
You should not give him candles to light at work. If he is married, you should instead encourage his wife to light in the home before sunset.
Same with the woman, you should advise her for someone in the family to light at home before Shabbos.
Reason:
There are 3 reasons brought down why we light Shabbos candles:
1) Kavod Shabbos (honor of Shabbos).
2) Oneg Shabbos (delight of Shabbos).
3) Shalom Bayis (peace in the home so one will not trip in the dark).
It’s questionable if any of the three reasons apply, even If one is planning to stay in the workplace after the commencement of Shabbos, since one does not plan to stay there for the Shabbos meal with one’s family. (This is besides the fact that they should not be at work on Shabbos).
Regardless of whether it’s allowed to be done or not, it doesn’t seem proper to do, as it would be sanctioning Chillul Shabbos.
Sources:
והיינו גם אם משתמשת שם צרכי אכילה שבזה היא עיקר חובת ההדלקה (לבד הטעם שלא יכשל בעץ ואבן) – עיין או”ח סימן רסג סעיפים ט-י ועוד. ומשמע ממג”א שם סקט”ו שבזה יכול לברך גם אם במקרה שיש הנאה רק לאחר. ועיין גם שו”ע אדה”ז סעיף יא. ועיין בספר חובת הדר הדלקת נרות ב-ג, ט.
וצל״ע במש״כ ידידנו הרלוי״צ שליט״א ראסקין בס׳ נתיבים בשדה השליחות ח״ג ע׳ 37, שטעמי ההדלקה לא שייכים בחנות. ואף שתמים דעה הנני עם ההכרעה למעשה בנוגע למי שרח״ל עובד בחנות בשבת, ומטעם אחר – נ״ל פשוט, שמי ששוהה בחנות מחמת אונס וכדומה – ואינו עובד ומחלל שבת ח״ו – יכול להדליק שם, אם אוכל שם בליל שבת. ולא גרע ממתארח לסעודה אצל חבירו שרוב הפוסקים נקטו בדעת אדה״ז שיוצא בהדלקת חבירו, או מהדלקה בביהכ״נ של הנשים שהשמש משתמש לצרכי אכילה. ובמקורו בשו״ת מהרי״ל נג, מחמת המרתף שהשמש מוציא היין משם. והובא במג״א רסג, טו. וכש״כ בנדו״ז שאוכלים שם אכילות קבועות. והרי רוב הנשים אוכלים במשרד ובמקום העבודה במשך כל היום.
וידידנו הנ״ל כתב אלי: שבזמנים עברו הרי בלי הדלקה זו היה חושך, וא”כ יש תועלת בהדלקה, להבאת יין ולשאר צרכי אכילה. אבל כעת שיש אור חשמלי שאני שצ”ל מקום סעודה, ולא די באכילה גרידא, שבכך לא די שתהא המשרד כביתו שמחוייב להדליק שם לתוספת אורה ושמחה להנאת הסעודה [כי המניעה למכשול בעץ ואבן ישנה כבר ע”י אור החשמל], עכת״ד.
ולפענ״ד צע״ג מנא לי׳ הא. וגם את״ל שתוספת אורה מהני רק במקום אכילה ממש ולא רק צרכי אכילה (ושקו״ט בזה ואכ״מ) מהיכא תיתי לחלק בין אכילה לסעודה. ועוד, דמאן מפיס מהו גדר סעודה? ובפרט לאלו שאין רגילים בסעודת שבת לע״ע. ולדעת אדה״ז שבהגהת מהרי״ל בסי׳ קפח – גם מזונות בגדר סעודה. וראה כאן
ולדעתו, מי שמחמת דיאטה אינה אוכלת פת, לא תברך על תוספת אורה? ועוד שלדבריו במבצע נש״ק בכלל, מחוייבים לסדר שיאכלו פת לסעודת שבת ג״כ, שאל״כ ה״ז ברכה לבטלה, והרי – כמדומה ברור – ברוב הבתים דולק נר החשמל לפני שמדליקים נרות שבת.
ומה תאמר, שאין עלינו לחוש לכך (מאיזה טעם שיהי׳) ואפשר לסמוך שיאכלו פת בביתם, הה״נ בודאי יאכלו כריך סנדוויץ בחנות. ושוב, אין אני חולק על הכרעתו אבל הסברא הנ״ל לא מובנת לי.
#3229
#12120
